עיון והקשבה בפרקי דוד

אלא ממקום שליבו חפץ

איך משתקף דוד בפסוקים הראשונים של תהילים? איך מתבטא עולמו הפנימי של דוד בקשריו עם הרשעים?

לדעת לקרב במקום לשלול

דוד בספר תהילים מגלה לנו מתוך עולמו שלא ראוי ללכת בעצת הרשעים, לעמוד בדרך חטאים אן לשבת שמושב ליצים. אך באותה נשימה- אין לנו להתרחק מהם לגמרי. ודווקא המציאות, הרצון לקרב את הרחוקים, הוא שמעורר את ההבנה בפסוקים. שלילה בשיח חיצוני אך בפנים נמצא דווקא החיוב.

המתח בין דוד ליואב סביב מרד אבשלום

גישתו של דוד לאורך כל המרד היא שהמרד הוא מבחן למלכותו, האם הוא עדיין ראוי למלוך בישראל ? ברקע צפה ועולה פרשיית דוד ובת שבע, ודוד מבין שה' הוא המניע של כל המרד, אך יואב אינו מסכים עם גישתו של דוד, הוא רואה את זה כרכות במקום שבו נדרשת תקיפות, והעימות בניהם הוא בלתי נמנע.

הידרדרות היחסים בין יואב לדוד

בכמה אירועים ישנו עימות גלוי או נסתר בין דוד ליואב בן צוריה. פעם אחר פעם רואים את העמדה הפנימית של יואב שאינה עומדת בקנה אחד עם אישיותו של דוד המלך. בשיור זה התמקדנו בכמה נקודות שבר בין הדמויות: כיבוש רבת בני עמון, משל האישה התקועית ומרד אבשלום.

יחסי דוד ויואב סביב פרשיית אוריה החיתי

איזה מסר מלמד אותנו הנביא? מה רמז יואב לדוד אחרי מות אוריה החיתי?

מערכת היחסים בין דוד ליואב

אחת השאלות המשמעותיות שעולות מדמותו של יואב היא: איך יתכן שליואב, איש אמונו של דוד, שר הצבא שלו ומי שמתלווה אליו לאורך כל הדרך, יש סוף כ"כ מר...

העומקים בעולם הנגינה

הנגינה היא עם נפש, עם כל הכוחות וכך היא מתבטאת בחיי דוד. עם המנגינה ניתן ממש להרים עולמות "והיה כנגן המנגן ותהיי עליו רוח ה'"

הנגינה בחיי דוד המלך

התיאור הראשון שמובא בתנך על דוד הוא "יודע נגן", מה המשמעות של התואר הזה שתופס מיקום כ"כ מרכזי באופיו של דוד המלך? אם גם אנחנו יודעים מי מבין נבחרי הציבור יודע נגן?

המגיפה

בסדרת השיעורים שלפנינו חוזר הרב אל סיפור המגיפה בסוף פרקי דוד(שמואל ב'), בניסיון להבין לעומק את מקורה וסיבתה-המובאת בכתובים בקיצור וכצופן. בשיעור זה פותח הרב בקריאה ראשונית והשוואה בין שני עונשים שונים הבאים על העם- הרעב בפרק כא והמגיפה בפרק כד, בזיקה, בדומה ובשונה ביניהם. בהמשך עובר המיקוד אל הבנת סיפור המגיפה בפרק כד, סיבתה והקולות השונים העולים בתוך סיפורה תוך קריאה מדוקדקת בפסוקים. ברכת ה' עליכם!

"לא תדרוש שלומם וטובתם"

ראינו שנימדרשים, האחד מצדיק את דוד על שהוא רוצה לעשות חסד עם בני עמון והאחר מוכיחו על כך, ובאמת יש מקום לברר איך ניתן ללמד על דוד זכות כשעובר על איסור מפורש? האם העונש לעמון ומואב שעשר דורות לא יבואו בקהל ה' זה עונש פורפורציונלי על חטאם שסך הכל לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים?

הקוד המוסרי במלחמות דוד

במבט פשוט המלחמה בבני עמון מליאה בכשלים, 'וישמע דוד', שמועה דרך אגב, ולא 'ויגידו לדוד' כמו שרואים במקומות אחרים. דוד שולח רק את הגיבורים עם יואב ואבישי וכצעד חריג הוא לא יוצא למלחמה. במלחמה עצמה מתברר שיואב כלל לא יודע שהוא הולך להילחם מול שתי צבאות והמצב מסתבך, יש הפתעות. כל ההתנהגות של דוד דורשת בירור, התנהגות חריגה שלא נמצאת במקומות אחרים. היסוד להבנת הפרק נמצא בתהליך המדיני שמוביל דוד: מלחמות יחד עם הושטת יד לשלום. מוסר עולמי.

דוד עושה סדר עולמי

דוד רוצה לבנות את המקדש אך נאמר לו מפי ה' שהמצב עוד לא מתאים לכך, שני דברים חסרים: מנוחה מהאויבים והקמת בית מלוכה המשכי לדוד. כתוצאה מכך, בכל הפרקים הבאים דוד פועל בכדי להגיע למצב הזה. דוד עושה סדר עולמי, אם על ידי מלחמה ברוע ואם על ידי הושטת יד לשלום. נעיין בשיעור בפרק י' בשמואל ב' ונראה איך דוד מגיב למעשה המביש שעושים בני עמון.

מלכות שאול ומלכות דוד

ניתן למצוא ארבעה הבדלים משמעותיים בין מלכות שאול לדוד: 1. מערכת היחסים עם מלכים ועמים אחרים. 2. המלחמות עם עמים אחרים 3. הלחימה מול עמלק 4. היחס לגבעונים. בשיעור נרחיב בהתבוננות בארבעת ההבדלים הללו, ונראה את המורכבות שקיימת בכל אחת מהתקופות.

מי שלח ידו במשיח ה' וניקה?

בספר שמואל מתואר התהליך שאותו עובר דוד בין שני הפרקים שבהם יש לו את ההזדמנות להרוג את שאול, העמדה המנחה אותו שהולכת ונבנית היא 'מי שלח ידו במשיח ה' וניקה', לא פוגעים בכבוד המלכות של שאול. אך בנוסף לעמדה הממלכתית שמתוארת בשמואל אצל דוד, מתוארת עמדה פנימית יותר של דוד בהיותו במערה, 'רומה על שמיים אלוקים', בקשה מריבונו של עולם - 'תרומם אותנו מהמקום הנמוך שבו אנחנו נמצאים'.

כבוד המלכות בעיני דוד

פרקים כ"ד וכ"ו בספר שמואל א' מתארים שני תהליכים דומים מאוד, המיקום של שאול נודע לדוד והוא יוצא למרדף אחריו. בתוך המרדף נקלע דוד לסיטואציה שבה הוא יכול להרוג את שאול, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת. אחר כך דוד פותח בנאום תוכחה אל שאול והוכחה של דוד ליכולת שהיתה לו להרוג את שאול. שאול מגיב ומתחרט ומודה בטעותו ברדיפה אחרי שאול. הדימיון בין הפרקים גדול עוד יותר, וממילא צפה השאלה: למה יש בתנ"ך צורך לשניהם?

דוד הבורח מפני שאול

בהתחלה דוד לא שובר את הכלים אל מול שאול, אך פתאום נוצרת הזדמנות להרוג את שאול, האם זו הזדמנות שאסור לפספס או שזהו ניסיון שדוד נדרש לעמוד בו ולא להרוג את שאול? דוד מדגיש ששאול הוא 'משיח ה'', תפיסה חדשה שבאה לידי ביטוי רגע לפני שהאו חושב להורגו. בשיעור עסקנו בפרק כ"ד בספר שמואל, ובגישתו החדשה של דוד שמתבררת כלפי שאול.

שאול רודף את דוד

דוד עונה לשאול 'בן ישי עבדך בית הלחמי', האם שאול לא ידע את זה קודם? לתשובת דוד יש שתי תגובות בפסוקים: של שאול ושל יונתן, והפער ביניהם ילווה מעכשיו את כל הפרקים הבאים. למה שאול רודף אחרי דוד כל כך הרבה? הרי שמואל כבר הכין אותו לכך כשאמר לו 'קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום הזה ונתנה לרעך הטוב ממך'? כנראה שהתשובה היא לא רק השנאה שמתוארת בפסוקים, אלא גם מעבר לכך...

בן מי זה הנער?

רוב ככל הפרשנים שואלים את אותה השאלה: וודאי ששאול מכיר את דוד שהרי כך מתואר בפרק הקודם, ואם כן מה פשר שאלתו לאבנר 'בן מי זה הנער'? אך השאלה היסודית הרבה יותר היא: איך ייתכן ששאלה פעוטה שכזו, היא זו שמטרידה את המלך ושר הצבא כשכל העם יוצא להילחם ולהכות בפלישתים? בהתבוננות בפסוקים יצוצו שאלות נוספות כגון: מדוע אבנר מוכרח להישבע שאינו יודע? ומדוע הוא בוחר למסמס את פקודת שאול? כנראה שהשאלה 'בן מי הנער' הרבה יותר משמעותית מאיך שהיא נשמעת...

הפערים בין גישתם של דוד, שאול וגלית

שמואל א', פ' י"ז, המשך מלחמת דוד וגלית.

עצרנו בשיעור שעבר בשלב בו דוד כביכול מציג את עצמו לפני שאול, ושאלנו כמה שאלות. מדוע דוד מוסיף פרטים מסוימים שלא עוזרים לשכנוע שאול שהוא המתאים ביותר? ננסה לקרוא בצורה קצת שונה את דברי דוד, לא כקו"ח אלא כשיח עם עצמו. וממילא יובנו כל התמיהות. נמשיך ונראה את התכוננות דוד לקרב, ואת הקרב בפועל, ונראה איך כל הדברים מסתדרים לנוכח גישת דוד שמוצגת בשיח זה.

האסטרטגיה של הפלישתים

גוליית מגיע למלחמה אחד על אחד כאשר ישראל חזקים מפלישתים, מדוע שאול מסכים להצגה, האם לא עדיף שיצאו למלחמה וינצחו? ולמה שלח את דוד ולא הוא או יונתן בנו, הרי הם החזקים בעם?

מקור הכוח של המלך

שאול מולך כשליח של ה' ודוד מקבל את כוחו מהעם, ויש לזה השלכות רבות לכל אורך הדרך.

מערכת היחסים בין שמואל לשאול

שמואל עושה כדבר ה' וממליך את שאול למלך, אך ליבו אינו איתו, הרצונות שלו נמצאים במקום אחר. לאורך כל הדרך ניתן לראות את הפער בין הקב"ה לשמואל ביחס אל המלך. נשווה בין מלכות שאול למלכות דוד ונראה את ההבדלים הרבים ביניהם. רק במלכותו של דוד המבנה של פרשת המלך יוצא לאור על כל מובניו.

יש דרך לבקש מלך

הגמרא מחלקת את בקשת המלך בדורו של שמואל לשניים - בקשת הזקנים שהיתה כהוגן ובקשת עמי הארצות שהיתה שלא כהוגן. אכן יש הבדלים בין הבקשות השונות, אך בקשת עמי הארצות דומה יותר למלך האידאלי שמתואר בתורה, אז מדוע הגמרא אומרת שהם ביקשו שלא כהוגן?

"וירע הדבר בעיני שמואל", מדוע?

שמואל א', פרק ח'.

העם מבקש משמואל "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים", וממשיך הנביא "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו". מה מפריע לשמואל בבקשת העם? לכאורה מדובר בקיום מצוות התורה להמלכת מלך? מדוע משנה הכתוב את הלשון מבקשת העם 'שימה', למה שמבין שמואל 'תנה'? כיצד מתיישבים שני חלקי דברי ה' אל שמואל, "שמע בקול העם... כי אותי מאסו"? כדי לענות על שאלות אלו נעמת בין פרשת התורה למצוות המלך ובין בקשת העם, נשים לב להבדלים בהקשר הבקשה, במען הפנייה, ולהבדלים לשוניים נוספים.

המלך - בשליחות מי?

התביעה למלך היא חיובית ונצרכת כחלק מהתיישבות עם ישראל בארצו. עם ישראל עובר תהליך הבשלה טבעי בבדרך לבחירת מלך על ידי העם, מלך שינהל את המדינה בהתאם לרצון ד' וד' ישרה את שכינתו עליו. התחלנו לעסוק בפרשת המלכת שאול, מדוע שמואל אינו מרוצה מבקשת העם למלך?

בקשת המלך - הסוף של תהליך ההתבגרות

פרשת המלך מתארת את תהליך ההתבגרות של עם ישראל, ביאה פיזית אל הארץ, ירושה משפטית, ישיבה מנטלית ואמירה תודעתית 'אשימה עלי מלך'. הקב"ה לאט לאט נותן לנו להוביל את המרחב, כנער שתבגר ולוקח אחריות.

דוד מביא רוח חדשה לעולם

איך מיישבים את הפער בין דמותו הגדולה של דוד עם האהבה אליו, לבין הרדיפות הרבות נגדו? דוד מביא לעולם רוח חדשה, דרך אחרת שלא קיימת עד אז, והדרך מביאה מורכבויות שונות, אהדה אך גם רדיפה. דוד יוצר מערכת יחסים ענפה עם עמים אחרים, מקים עיר מלוכה וארמון למלך, נושא נשים רבות ועוד. כל הדברים הללו לא היו נמצאים ושייכים קודם ימי דוד אצל מלכים אחרים.

מבוא לפרקי דוד

סקירה קצרה של ארבע נקודות מבט על דוד: 1. במקרא - דוד תופס נפח רחב, מוצג כמלך אידיאלי, משורר ואהוב על כולם. 2. בחז"ל - דוד יודע להתנהג גם בחושך, מקים עולה של תשובה וקשור באדיקות לגאולה - משיח בן דוד. 3. בתפילה - פרקי תהילים שדוד כתב מופיעים רבות ואף שתי ברכות מרכזיות בתפילת שמונה עשרה. 4. עם ישראל בכל הדורות - דוד משמעותי לעם ישראל לדורותיו בעצימות גבוהה. ומעל ארבעת נקודות המבט הללו - הקב"ה אוהב אותו. אך מנגד - דוד נרדף שלוש פעמים, ע"י שאול, איש בושת ואבשלום בגיבוי רוב העם, למשך תקופות ארוכות. איך שני הקטבים הללו מתיישבים אצל דוד?