ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר מלכים
- עיון והקשבה בפרקי דוד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
פרשת המלך - בין חזון לבין מעשה
פרשת המלך בספר דברים בקשת המלך בספר שמוא ל
כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ
וְאָמַרְתָּ
עיון והקשבה בפרקי דוד (28)
הרב שמעון קליין
3 - בקשת המלך - הסוף של תהליך ההתבגרות
4 - המלך - בשליחות מי?
5 - "וירע הדבר בעיני שמואל", מדוע?
טען עוד
כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי:
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ
אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא..." (דברים י"ז, יד - טו).
ההקשר : תהליך היסטורי - כניסה אל הארץ, ירושה וישיבה, בעקבותיו בשילות, תודעה חדשה. בניגוד למציאות ב'תקופת הילדות' של העם שבה הקב"ה מינה את המנהיגים והם שימשו כשלוחיו במידה רבה, מבקש העם למנות את מנהיגיו, להיות מקור לסמכות ולאחריות.
וְאָמַרְתָּ : העם הוא ישות המתוארת בלשון יחיד. 'העם רוצה מלך'.
אָשִׂימָה : העם מבקש להיות הגורם הממנה, לשמש כמקור הסמכות. הדיבור - בינו לבין עצמו, ביטוי למשאלת לב פנימית.
עָלַי : המלך מורם מעם, סמכות המוצבת מעליו.
קיומה של סמכות חזקה תאפשר לעם להגשים את רצונותיו באמצעות המלך.
מֶלֶךְ : אין ציון מגביל "לשפטנו". המלך מנהיג את מכלול החיים.
כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי : לימוד מן הגויים הסמוכים אלי, ביטוי לקיומו של קשר בין העם לבין שכיניו.
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ : העם ממנה מלך. בעקבות הבשלות לעמדת האחריות, האחריות הופכת למצווה.
אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ : ה' מאשר את מינוי העם ומשרה שכינתו על המלך.
מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא : כללי הבחירה הניתנים לעם מעידים על המעורבות ועל הסמכות הפיזית המצויה בידיהם.
מהות : פרשת המלך מתארת תהליך היסטורי, שבמהלכו ביום מן הימים מתחוללת מהפכה בתפישת העם את המושג מנהיגות. לא עוד מנהיגים שמקור סמכותם הוא המינוי האלוקי, כי אם מנהיגים שלוחי העם, המגלמים את רצונותיו העמוקים. לא מרידה בקב"ה היא זו, כי אם בגרות, הפנמה, אחריות, ושותפות עם אל בהנהגה.
וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ
עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ
כְּכָל הַגּוֹיִם :
וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ ... (פרק ח', ד-כב).]]]
וַה' גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל (פרק ט', טו-טז)... וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְֹאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ (פרק י', כד).
ההקשר : התהליך ההיסטורי המתואר בדברים עומד בבסיס העיתוי לבקשה - לאחר הכניסה אל הארץ, הירושה והישיבה, מימי השופטים ועד שלהי ימי שמואל. הכתוב לא מתייחס להקשר באופן ישיר.
וַיֹּאמְרוּ : תיאור קונקרטי בלשון רבים. תיאור בלשון יחיד 'העם רוצה' עדיין לא אפשרי, מכיוון שהעם עדיין לא בשל לכך. המניע הוא אילוץ - שמואל זקן ובניו לא הלכו בדרכיו. עַתָּה : עכשיו. זהו מענה לכאן ולעכשיו. פרקטיקה ופחות חזון.
שִׂימָה : העם עדיין לא בשל למנות מלך והוא מבקש משמואל למנות.
לָּנוּ : בקשתם אינה למלך מורם מעם וגם לא למלך חזק. צמצום סמכויותיו מתבקש במקום שבו הסמכות אינה נתונה בידי העם (אלא בידי הנביא אליו הם פונים).
מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ : כמודל ספר שופטים. ללא מערכת שלטונית (שרים ועבדים), ללא אחריות כוללת.
כְּכָל הַגּוֹיִם : הלימוד מן הגויים הוא מופשט, מושגי. אין לגיטימיות לקשר מוחשי עם הגויים אשר סביבותם.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ : שמואל מצטווה למנות את המלך. למעשה, שמואל מחכה למוצא פי ה'.
וַה' גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל : ה' הוא הממנה, ושמואל מוציא לפועל את המינוי.
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְֹאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ: העם אינו מעורב, וחלקו הוא בתרועה 'יחי המלך'.
מהות : בקשת המלך משמואל מגלמת התבגרות חלקית של העם. העם מבין שמנהיגות של נביא ואיש רוח אינה מספקת, מצד שני הוא עדיין לא בשל לתפוש את עצמו כמקור הסמכות (דוגמא: בפרק ז' הוא מבקש משמואל להתפלל אל ה', ועדיין אינו מתפלל בעצמו). צעד גדול בדרך למימוש פרשת המלך - בתקופת דוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
