חיוב ההודאה על נס
כתבות בנושא חיוב ההודאה על נס
יום שיחרור ירושלים
לקראת יום שיחרור ירושלים - צפו בדף השיעורים לכבוד היום הגדול.
שידור חוזר מליל יום ירושלים
צפו בשידור החוזר מהעצרת המרכזית שהתקיימה בישיבת מרכז הרב במעמד רה"מ, רבנים, שרים ואישי ציבור.
ירושלים תיבנה ותיכונן במהרה בימינו
הרב דוד חי הכהן - סוקר את תולדות ירושלים, מבריאת העולם ועד ימינו אנו.
היה מחסום?!
לפעמים רואים חסימות שנראה שאין סיכוי לעבור - והקב"ה מעלים אותם בצורה פילאית. צפו בשיעור קצר של הרב יעקב כהן ליום ירושלים.
שיעורים בנושא חיוב ההודאה על נס
אמירת הלל ביום העצמאות
שלושה דברים נחגגים ביום העצמאות: גאולה משיעבוד מלכויות, יישוב הארץ והמלחמות והניסים שנעשו לצורך הקמת המדינה וקיומה. חז"ל מבדילים בין הלל המצרי להלל גדול, הלל גדול נאמר על נתינת הארץ והפרנסה הטבעית, הלל מצרי נאמר על ניצחון במלחמות. לכן היה ראוי לומר ביום העצמאות הלל גדול, אלא שאמרו חז"ל לומר על גאולה מצרות הלל מצרי.
הלל ביום העצמאות
על איזה נס יש לומר הלל? | האם קהילה שאירע לה נס יכולה לקבוע יום שמחה לדורות ולומר בו הלל? | האם ניתן לומר הלל גם בלילה? | האם ניתן לברך על הלל כזה? | האם מותר לתקן הלל על סדר התפילה או רק לאחריה? | האם הלל ביום שנעשה בו נס הוא דאורייתא? | מה ההבדל בין נס שנעשה לקהילה פרטית לנס שנעשה לכלל ישראל? | האם הקמת המדינה והניצחון במלחמת השחרור הוא נס שנעשה לכלל ישראל? | האם ניתן לומר הלל על אף שהמצב הביטחוני והרוחני טעונים שיפור? | האם ניתן לומר הלל גם על ניסים שמלובשים בדרך הטבע? | כיצד ניתן להשוות את יציאת מצרים שהיא יסוד האמונה להקמת מדינת ישראל? | האם ישנה סמכות לחכמי הדורות שלאחר חז"ל לקבוע ימי חג נוספים?
הלל בברכה ביום העצמאות
מצווה מן התורה לקבוע יום טוב ביום שנעשית תשועה לישראל ממוות לחיים, ועל כך הסתמכה מועצת הרבנות הראשית כשקבעה את יום העצמאות כיום טוב , לגבי אמירת הלל נחלקו חכמי דור העצמאות, וכדי למעט במחלוקת קבעו הרבנים הראשיים שלא לאומרו בברכה , לאחר מלחמת ששת הימים, כשהסתלקו החששות לגורלה של המדינה, החליטה מועצת הרבנות שיש לומר הלל בברכה ביום העצמאות .
הלכות יום העצמאות
כל הלכות יום העצמאות בשיעור אחד (קביעת יום הודאה, אמירת הלל, תספורת). שיעור על המקורות ההלכתיים של יום העצמאות. כיצד ניתן לקבוע יום הודאה בזמן הזה? האם אפשר להסתפר ביום העצמאות? חובת אמירת הלל האם צריך לברך על ההלל. השיעור מבוסס על מקורות בגמרא ראשונים ועד האחרונים ( החיד"א ב"חיים שאל" הרב עובדיה ב"יביע אומר"ועוד).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים בנושא חיוב ההודאה על נס
