א. קראתי תשובה של הרב בשו"ת דבר חברון, בה הרב מחלק בין חיילים שגירשו יהודים בגוש קטיף הנחשבים לשוגגים לבין האחראים על הגירוש עליהם יש לכוון בברכת "למינים ולמלשינים". בהמשך התשובה הרב כתב שאין לומר על אותם האחראים את הביטוי "יימח שמם וזכרם". לא הבנתי למה לא להגיד עליהם יש"ו, הרי אני רוצה שהם יאבדו וייכרתו ושהקב"ה יעקרם, ישברם, ימגרם, יכלם, ישפילם ויכניעם (כלשון הברכה)? ב. בגל הפיגועים של תשע"ה נרצח פעיל של שוברים שתיקה. אחרי הירצחו, נשמעו קולות רבים של רבנים ואישי ציבור שגם הוא יהודי ושאנו עצובים ואבלים על מותו. חשוב אינני מבין, אם אני מתפלל שהקב"ה יעקר, ישבר ויכלה אנשים כמוהו, למה שאהיה עצוב על הירצחו? ג. מה היחס בין ברכת "השיבנו אבינו לתורתך" לבין ברכת "למינים ולמלשינים". מתי אנו מתפללים שהרשעים יושמדו ומתי אנו מתפללים שהרשעים יחזרו בתשובה כמו בסיפור בגמרא על רבי מאיר וברוריה?

אם אדם נהרג בגלל היותו יהודי מיתתו מכפרת על כל העוונות. חז"ל דורשים על הפסוק אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח שמי שנהרג בידי גוים בגלל היותו יהודי נקרא חסיד.