מה המקור בתורה לרגל

שלום המקור בתורה לדין שן ורגל הוא בפרשת משפטים (ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק ד'): כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר – מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם. חז"ל פירשו את הכתוב באופן מרחיב, ונקטו שלגבי כל נזק שעשו בעלי חיים בהתנהגות טבעית מתחייב הבעלים בתשלומים. עם זאת, חז"ל צמצמו את החיוב בעניין המקום שבו נעשה הנזק, ופירשו שהכתוב נקט בדווקא "בשדה אחר", ולפיכך על נזקים כאלו שעשו בעלי חיים ברשות הרבים - הבעלים פטורים מלשלם. החלוקה לשני אבות שונים: שן ורגל, מופיעה בכמה מקורות תנאיים. אחד מן המקורות הללו מקשר את החלוקה הזו אל הפרטים הכתובים במקרא, ולפיו: "ושילח" – זו הרגל, "וביער" – זו השן. הגמרא עושה צריכותא מדוע יש צורך ללימוד על שתי האבות (שן ורגל). יום טוב