* כידוע כרגע נוהגים בשילה לקרוא את המגילה בלי ברכה גם בחמישה עשר מספק אם שילה הקדומה היה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון . * אז קודם בעצם הענין אם זה היה מוקפת חומה או לא: אז קודם כידוע יש את הרבינו גרשום שכותב ששילה היה מקום של כפר ולא כרך מוקפת חומה. ואז חשבתי שיש את המשנה שאומרת בענין קדשים קלים שבירושלים הוא נאכלת לפנים מן החומה )חומת העיר ירושלים(. ובשילה בכל הרואה. שזה אומר בכל ההרים מסביב המשכן שרואים משם את המשכן. אז קודם בפשטות אם בשילה קדשים נאכלת בכל הרואה. בפשטות זה אומר שלא היה חומה סביב שילה. כי בפשטות אם היה חומה אז קדשים קלים היה נאכל לפנים מן החומה כמו בירושלים. ויותר לעומק יש 2 פשטים בפירוש המשנה. פירוש אחד הוא ש"בכל הרואה" פירושו מכל מקום שרואים את המשכן. ולפי פירוש זה. זה לא רק שבפשטות משמע שלא היה חומה. רק אם היה חומה אז זה היה מסתיר את המשכן ולא היה כל כך שייך הדבר הזה לאכול קדשים בכל הרואה מסביב. אז לפי פירוש זה ממש לא שייך להגיד שהיה לשילה חומה. אבל גם לפי פירוש השני ש"בכל הרואה" פירושו מכל מקום שרואים את העיר שילה שלפי זה אפשר להגיד שאפילו אם היה חומה, "בכל הרואה" פירושו מכל מקום מסביב שרואים את החומה שזה כאילו רואים את שילה. אבל גם לפי פירוש זה בפשטות משמע שלא היה לשילה חומה כי אם כן מן הסתם היה קדשים קלים נאכלים לפנים מן החומה. גם לא מוצאים באף מקום לא בתנ"ך ולא בש"ס שנזכר משהו בענין חומת שילה. וגם שיבת ציון בימי בית השני היה כבר אחרי הסיפור של פורים. אז אם בשילה היה קורים בחמישה עשר אז מן הסתם זה היה נזכר באיזה מקום בש"ס איזה דבר בענין הזה. והמציאות שזה לא נזכר גם נותן לך לחשוב שבשילה לא היה קוראים בחמישה עשר. )על אף שאולי אפשר להגיד שלא היה התיישבות בשילה בימי בית השני(. * וזה שמצאו יסודות של חומה בשילה הקדומה אני חושב שזה לא דוקא הוכחה ששילה היה מוקפת חומה. זה רק הוכחה שהיה שם איזה סוג של קיר אבנים … יכול להיות שזה היה חומה סביב לאיזה ארמון שמישהו בנה לעצמו. או של בית סוהר … או של כל מיני דברים אחרים. זה לא הוכחה שהיה חומה סביב שילה. וגם אם אומרים שזה מעידן של הכנענים שאז נגיד שהיה חומה לשילה אז אפשר שכשבני ישראל כבשו את הארץ בזמן יהושע אז החריבו את החומה ואת העיר שילה כמו שעשו למקומות אחרים למשל יריחו שהחריבו את החומה ואז מן הסתם זה לא נקרא מוקפת חומה מימות יב”נ רק שזה מימות הכנעני אבל לא מימות יב”נ. ואפשר להגיד שמאז כיבוש עולי מצרים שילה היה סוג של עיירה או כפר בלי חומה כפי מה שכותב רבינו גרשום וכפי שמשמע מהמשנה. * עוד כמה נקודות. לפי הבנתי נראה שהספק לקריאת המגילה בשילה בחמשה עשר הוא לא מטעם שהיישוב שילה של היום הוא ספק מוקפת חומה מימות יב"נ רק מטעם "סמוך ונראה" לשילה הקדומה, ששילה הקדומה הוא בספק מוקפת חומה מימות יב"נ, אבל קודם בפשטות הפירוש של "סמוך ונראה" הוא שהכפרים מסביב לכרך בטלים אצל הכרך ונוהגים כמנהגי הכרך. אבל זה רק כשיש כרך... או לפחות שנשאר איזה סוג של עיר במקום המקורי של הכרך אז אפילו שאין חומה היום, אומרים שה"סמוך ונראה" נבטלים אליו …. אבל כשהמקום שמם מבלי יושב אז כנראה לא אומרים שהיישובים מסביב בטלים אליו. והם לא בטלים, ונוהגים כמנהג יושבי פרזות. וככה מביא בביאור הלכה )הלכות מגילה סימן תרפ"ח( שכפר הסמוך לכרך שהיה מוקף חומה מימות יב"נ שהיום הוא שמם מבלי יושב, אז קורין בי”ד ולא בט”ו. וגם כתוב שם בביאור הלכה שכפר הסמוך לכרך שקורין בט”ו מספק, אז בכפר הסמוך קורין רק בי”ד. שזה אומר שלא אומרים ענין של “סמוך ונראה” כשהכרך הוא במצב של ספק . גם רואים שיש מחלוקת ראשונים בכרך שהיה מוקפת חומה מימות יב”נ, שאם היום אין שם עשרה בטלנין יש אומרים שקוראין בה בי”ד מן הסתם הסיבה הוא שאם אין עשרה בטלנין אז זה כבר לא נקרא כרך. הגם שנפסק בשולחן ערוך שכן קורין ט”ו אפילו אם אין שם עשרה בטלנין. כי כפי הנראה המחבר נקט שלענין הזה זה כן נקרא כרך אפילו אין שם עשרה בטלנין, שזה כרך של נכרים או סיבות אחירות שאין שם עשרה בטלנין. אבל זה הכל כשזה היום כרך. רק אין שם עשרה בטלנין. אבל בפשטות מקום שזה כבר בכלל לא כרך ובכלל לא יישוב ואנשים לא גרים שמה כמו המציאות בשילה הקדומה, אז מן הסתם לפי כל השיטות בטל ממנו השם כרך בכלל. ואפילו אם בוודאי היה מוקפת חומה מימות יב”נ גם היה קורין היום בי”ד . ובוודאי כפרים הסמוכים קורין בי”ד ולא נבטלין אצל הכרך שבכלל לא קיים במציאות של היום )כמו שכתוב בביאור הלכה(. * אז לפי מה שכתבנו למעלה יוצא שביישוב הסמוך לשילה הקדומה הוא ספק ספיקה של ספיקה של ספיקה של ספיקה….. ואולי אפילו וודאי שלא קורין בט”ו. • קודם ספק גדול מאוד אם שילה בכלל היה מוקפת חומה מימות יב"נ . • אח"כ מן הסתם במצב של היום שילה הקדומה לגמרי אינה בכלל כרך כי אנשים לא גרים שם, ולפי זה היום גם בשילה הקדומה עצמה קורין לכתחילה בי"ד, אפילו אם בוודאי היתה מוקפת חומה מימות יב”נ. • אח"כ אם שילה הקדומה הוא במצב של ספק אפילו אם זה היה היום כרך אמיתי, אז כתוב בפירוש בביאור הלכה שבמצב של ספק הכפרים מסביב לא בטלים ושם קורין רק בי"ד. ולא אומרים “סמוך ונראה” . • גם צריך לקחת בחשבון שאפילו במקום שיש חיוב קריאת המגילה בט"ו אם קראו בי"ד יצאו ידי חובה. שזה אומר אפילו בספק כפול שמונה… שיש חיוב קריאה בט”ו אז גם יצאו ידי חובה בקריאה בי”ד . • ואחרי כל האמור לעיל, לדעתי שייך פה הכלל ש"אין מטריחין על הציבור", כי זה טורח לקרוא המגילה עוד 2 פעמים ובפרט כשזה פוגע בשמחת פורים כי בדרך כלל יהודים נוהגים לשבת בסעודת פורים לתוך הלילה, ואם קורין גם בט"ו אז צריך להפסיק את הסעודה וללכת למגילה שזה טורח גדול ומפריע את המשתה ושמחה . כי רואים אפילו בענין כניסת שבת שחכמים לא חייבו להפסיק את הסעודה, רק פורש מפה ומקדש. ובפרט בענין הדיון שלנו שיש כל כך הרבה ספיקות ואפילו וודאות לצד שלא קורין בט"ו. אז בוודאי שזה דבר שכנראה אומרים שאין מטריחין על הציבור . ומכריעים את הענין לכאן או לכאן. )ומה שכתוב בשולחן ערוך שבטבריה קורין מספק גם בט”ו זה במציאות של רק ספק אחד( • ואז יש לנו את הכלל של “מקדש ישראל והזמנים” שהזמנים נקבעים בידי בית דין של מטה. וככה מסכימים בבית דין של מעלה, וההכרעה נתונה לבית דין. ובפרט במקום של כל כך הרבה ספיקות. ואם בית דין מכריע שקורין בארבעה עשר אז אין כבר שום ספק. כי ההכרעה הזאת מייצר את המציאות שקריאת המגילה ביישוב שילה הוא בארבעה עשר. וככה נפסק גם בבית דין של מעלה. אז אחרי כל האמור לעיל אני חושב שאפשר להכריע שביישוב שילה קורין את המגילה רק בארבעה עשר. אשמח לשמוע את דעתם של הרבנים בענין. תודה.

שלום רב יפה כתבת. חלק מהדברים גם אני חשבתי כך על פסגות. אולם בענין שילה מציע שתפנה לרב של שילה . כל טוב