מהו גדר בעלות ממונית שיש לילדים קטנים, האם יש לילדים קטנים (גיל שנה עד ארבע/חמש) בעלות על דברים שניתנו להם במתנה, כגון ממתקים או צעצועים קטנים? האם להורים שלהם (או לאחרים) מותר מן הדין לקחת אותם מהם, מסבות חינוכיות או אחרות, והאם יש כאן לפנים משורת הדין?

א – על פי הדעות המרכזיות בהלכה מציאת קטן ומתנה שקיבל שייכים לאביו, וכך נפסק בשו"ע סימן ע"ר. הסברא לדבר היא שלא תיהיה איבה בין הבן לאב המפרנסו, דהיינו שעין האב לא תיהיה צרה במה שמקבל בנו. יתכן ובמציאות שניתנה לו מתנה על מנת שאין לאביו רשות בה, הרי המתנה היא שלו, שכן יש לקטן זכייה מן התורה כאשר מישהו אחר מקנה לו, והאיבה אינה שייכת במקרה זה, שכן הבן לא נותן את החפץ לאביו משום שהנותן אינו מסכים, ולא משום שהוא עצמו אינו חפץ בכך. אולם גם זה לא מוסכם על כל הראשונים, שכן לפי הרמב"ן בב"מ דף י"ב אין לקטן זכייה מדאורייתא ותמיד הכל לאביו. שרבנן הם נתנו לו כח לזכות במצבים מסוימים, והם אמרו שזה יהיה שייך לאב. (ועיין בהרחבה מחנה אפרים הלכות זכייה סימן ב'). כאשר זיכו לקטן ע"י מישהו אחר, נראה שאם אמרינן שזכין אינו מטעם שליחות א"כ הרי יש לו זכייה מן התורה, ורק לפי ר"ת שיש בזה תקנת איבה הרי היא של האב, מש"אכ לרמב"ן הסובר שאין תקנת איבה במתנה. אולם אם זכין הוי מטעם שליחות, א"כ לא שייך בקטן אלא מדרבנן, וגם הרמב"ן יודה שהוא של אביו דהם אמרו והם אמרו. קטן שאין לו אב, אפילו שסמוך על שולחן אחרים, מתנתו ומציאתו לעצמו, אם זכה במתנה על פי הכללים והמגבלות של זכיית קטן. (המקור לכך הוא בדברי התוס' בב"מ י"ב, כאשר ההסבר הוא שאין כ"כ איבה שהרי יכול להתפרנס גם מאנשים אחרים. ויש לעיין ביתום הסמוך על שולחן אימו.) ב – גם במצבים שיש לקטן בעלות על חפץ, מותר להורה או המורה להחרימו לצורך חנוכי, והסברא היסודית בעניין היא שאם הותר להכותו לצוך חינוך, כל שכן שמותר לקחת את ממונו לצורך כך! הרב חננאל פאטשינו.