האם חרש יכול להיות עד בקידושין? האם יש הבדל בין סוגי החרשים השונים?

לעניין עדות מבואר בגמרא שחרש פסול לעדות, וכך נפסק בשולחן ערוך: "חרש פסול, אחד מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר ודעתו נכונה, מפני שצריך להעיד בבית דין בפיו, ושיהיה ראוי לשמוע דברי הדיינים והאיום שמאיימים עליו". הפתחי תשובה בשם הרא"ש כתב, שגם אינו יכול להעיד בעדות אשה אף על פי שהיא עגונה לא על ידי הרכנת ראש ולא על ידי כתיבה (למרות שבאילם הקילו לענין עגונה). אמנם ישנם כמה סוגי חרשים: א. חרש-אילם. ב. חרש-מדבר (שהיה פקח מתחילתו ולמד לדבר, ואח"כ נתחרש). ג. חרש באוזנו אחת. לעניין מצוות: הסוג הראשון - דינו כשוטה שפטור מכל מצוות שבתורה. הסוג השני - לרוב הפוסקים דינו כפקח לכל הדברים אם נראה שהוא אכן בן דעת, פרט לאותם הדברים שצריך להשמיע לאוזניו שבהם פטור. הסוג האחרון - דינו כשומע לכל דבר וחייב במצוות, פרט למצוות הקהל וראיה. להלכה: לעניין עדות בקידושין, כאמור צריך שיעיד בפיו וישמע דברי הדיינים, ולכן הסוג הראשון פסול להעיד, והסוג השלישי - כשר. ולגבי הסוג השני, דהיינו שאינו שומע אך פיקח ומבין, על פי ה"ציץ אליעזר" בימינו הדין השתנה היות והחרשים למדו לקרוא תנועות שפתיים של מי שמדבר ולכן זה נחשב כשמיעה לעניין זה. לכן למעשה, לכתחילה אמנם אין לעשות חרש שמדבר עד בקידושין, אך בדיעבד אם כבר נעשה מעשה ושימש כעד בקידושין יש לבדוק אחריו אם הוא פיקח ומבין על ידי קריאת שפתיים שאמר החתן "הרי את מקודשת לי" הרי שיש להכשיר קידושין אלה. מקורות נוספים לעיון: מנחת שלמה סימן לד, ילקוט יוסף הל' קדיש וקדושה סעיף ז', וכל זה ועוד עיין אנצקלופדיה הלכתית-רפואית ערך "חרש" עמ' 531-583. בברכה, הרב ניר אביב. מסכת בבא בתרא קכח עמוד ב' שו"ע חושן משפט סימן לה סעיף יא אבן העזר סימן יז ס"ק נה פרי מגדים, פתיחה כוללת ב,ג על פי הרב כלאב שליט"א