נשאלת השאלה איך עם ישראל חטא בעגל אחרי שהם ראו כל הניסים והנפלאות במצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה ומן מהשמים? בילקוט מעם לועז כתוב שבני ישראל לא התכונו לעבוד עבודה זרה אלא הם ביקשו להם מנהיג, שיראה להם הדרך במקום משה כי השטן בלבל אותם והם חשבו שמשה מת. האם עם ישראל והערב רב היו ממש "טיפשים", כדי לבקש להם מנהיג בדמות עגל זהב, אם הם רוצים מנהיג שיבקשו מאהרון שיהיה במקום משה? לפי פשט המקרא, האם יהיה אפשר ונכון לפרש את הסיפור של חטא העגל בכך שישראל והערב רב רצו לעשות להם את עגל הזהב למנהיג והערב רב אמרו: "אלה אלקיך ישראל". כתוב "אלקיך" ולא "אלקינו", משמע הם דיברו לעם ישראל ואמרו לו הנה המנהיג שלכם. מדוע "מפילים את התיק" בעיקר על הערב רב רב הרי גם ישראל רצו מנהיג? קראתי בילקוט מעם לועז כל כך הרבה פירושים על חטא העגל, ויצאתי כל כך מבולבל!!! אשמח אם תעשה לי סדר בדברים. תזכה לשנים רבות וטובות.כל טוב.

העיקרון של כל המפרשים שלא מדובר על חטא עבודה זרה במובן הפרימיטיוי והפשוט שאנו מעלים על דעתנו. לפי דעת כולם מדובר על תקופה אחרת בה חטא עבודה זרה היה נפוץ בעולם. הצורך לעבוד מישהו שיותר קרוב אליך ולא מישהו מופשט בשמים אנו רואים אותו גם בימינו. היום יש שקשורים לרבנים ורק דרכם הם יכולים להיות קרובים לקב"ה. במבט מהצד אתה יכול להתבלבל האם הם עובדי הרב או עובדי ה'. כך היה גם בחטא העגל שהמעמד הגדול שהשאיר רושם עז מבחינת כל החושים גרם לרעב נפשי רוחני לעוד מפגש ועבודה רוחנית שיש בה היכולת להישען על משהו מוחשי. זה המניע לחטא העגל. לא היה בהירות מוחלטת שעבודת ה' היא דבר שנקבע רק על ידי ה'. לא האדם יוצר משכן אלא הקב"ה יוצר אותו. מה שחכמים "מפילים את החטא על הערב רב כוונתם שהם היו השאור שבעיסה. אולם היו מדרגות מדרגות של נגיעה בנפילה הזו של חטא העגל. לכן כל עם ישראל נפל ממדרגתו העליונה.