אני מארגנת כבר כמעט שנתיים קבוצת תהילים לנשים, לשמירה על הישוב בו אני מתגוררת. אני מנסה שיהיו לפחות 2 ספרים נאמרים בכל יום (כל אחת מקבלת כמה פרקים בודדים) הרבה מאוד נשים לא רוצות לקחת על עצמן אחריות כזאת שאולי אם ישכחו כאילו "יהרס הספר". האם עדיף שנשים שמתחייבות בלי נדר ולפעמים לא אומרות את הפרקים שלהם יצטרפו מאשר שלא יצטרפו כלל?

אני חושב שעדיף שיצטרפו, ויגידו מפורשות שהם אומרות את הפרקים ללא קבלת נדר, ובמקרה שמישהי מאיזה סיבה לא אמרה, שלא תרגיש אשמה שלא עמדה בהתחייבות.