בעקבות השאלה "קנית דבר יקר בזול" לגבי מגילה יקרה שנמכרה בזול, רצוני לשאול מה ההלכה במקרה הפוך. אם מוכר מכר דבר במחיר מופקע ואח"כ מתברר לקונה שהמוצר הוא הרבה יותר זול ממה שהוא קנה. אפשר לחלק את המקרה לשניים: א’ שהמוכר קבע את המחיר בתום לב ללא ידיעה מדוייקת על ערך החפץ. ב’ שהדבר נעשה שלא בתום לב.

אם מתברר לקונה שקנה חפץ במחיר מופרז ודאי נחשב הדבר כהונאה וכל דיני אונאה חלים, ואין הבדל אם הדבר נעשה בשוגג או במזיד. בנוסף לכך, בכל מקרה ומקרה יש לבדוק מה היה שיעור האונאה. אם האונאה היא מעל שישית הדין הוא שבטל המקח לגמרי וצריך להחזיר את הכסף, ואם שיעור האונאה קטן משישית ישנה מחילה והמקח קיים, ובשיעור שישית הדין הוא שהמקח קיים ויחזיר לו את הפרש. ישנו דין נוסף שצריך להתייחס אליו, והוא עד כמה זמן מיום הקניה יכול הקונה לבטל את המקח או לדרוש את האונאה בחזרה, והרוצה לעיין בפרטי הדינים יעיין בשולחן ערוך חושן המשפט בסימן רכ"ז. הרב אברהם זרביב