שלום כבוד הרב. יש לי לפעמים מרוב לחץ המון מחשבות לא כל כך טובות וטורדניות. לפעמים למשל אני רואה חמישה ש"ח על השולחן ואז אני אומרת בלב- אני אשים בצדקה. ואני לא באמת רוצה לשים כל שקל שאני רואה בצדקה, אבל יש לי מצפון, ואני יודעת שבלב צדקה זה נחשב כנדר. אז אני שמה (זה קורה הרבה עם שקלים קטנים). והשבוע אמרתי בלב- (אני עובדת ומרוויחה בערך 1400 ש"ח בחודש) אמרתי בלב שאני אשים בבנק 1000 ש"ח וכל שאר המשכורת לצדקה. וכמה שניות אחרי שחשבתי את זה אמרתי- לא אני לא רוצה לעשות את זה ואני באמת לא רוצה בכך!! כי אני צריכה שיהיה לי כסף.האם זה נדר? זה ממש מלחיץ אותי. תודה רבה רבה כבוד הרב.

אמנם נכון שמחשבה של צדקה יש בה חוזק יותר ממחשבת נדרים רגילה אולם מאחר וזה נובע ממחשבה טורדנית ולא רצויה, אין בכך נדר ואינך צריכה לתת את הכסף לצדקה. להבא, תאמרי עכשיו בקול רם: "שכל מחשבה של נדר (ואף של צדקה) אינך רוצה בקיומה אלא אם כן תאמרי בקול שאת נודרת או כשאת נותנת את הכסף ממש".