יש לימוד מפורסם מפסוק בשמות "ולא יהיה אסון". רציתי לשאול כמה שאלות בנושא: 1. סיפור המקרה נשמע כמו סיפור שבו הם רבו בניהם ובטעות פגעו באשה הרה שנהרגה או שלא נהרגה אבל העובר נהרג. במקרה שנהרגה, למשל, על דבר כזה הם חייבים מיתה, הרי לא מדובר במזיד אם הבנתי נכון? 2. ואם כן מדובר במזיד, איך אם היא לא נהרגה אבל העובר כן הם פטורים ממיתה, הורג עובר במזיד פטור ממיתה? 3. אם פטורים ממיתה אז יוצא שיש הבדל בין מוות של אדם לבין מוות של עובר מבחינת דיני נפשות, א"כ, מדוע כל הזמן אני שומע שאומרים שלהרוג את העובר זה רצח? האם זה לא או שכן? אני מקווה שאפשר לשמוע תשובה שתברר לי את העניין. תודה.

שלום, באשר לשאלותיך: (1) פרשיה זו אכן מדברת במקרה בו נגפו אנשים אישה הרה בשוגג. במקרה בו האישה חלילה נהרגה, יהיה על הנוגפים לגלות לעיר מקלט כדין רוצח בשוגג. ואמנם נאמר כאן "נפש תחת נפש", אך אין זה במובן הרגיל כשם ש"עין תחת עין" אינו במובן הרגיל. על השאלה מדוע בכל זאת התורה כתבה כך, ראה רבנו בחיי, ספורנו ואבן עזרא על פסוק זה. וראה גם דברי הזוהר הק' המובאים ב"שיחות הרצי"ה" לפרשת משפטים. (2-3) לגבי הריגת עובר: מבחינת העונש: דווקא ההורג תינוק בן יום אחד חייב מיתה, שנאמר: "ואיש כי יכה כל נפש אדם" (ויקרא כד, יז), אבל ההורג את העובר אינו חייב מיתה, שכל זמן שלא יצא לאויר העולם אינו נפש (ראה נידה מד ע"ב). יחד עם זאת הפלת עובר היא איסור חמור ונחלקו הפוסקים מהו בדיוק גדר האיסור ומהי חומרתו - יש הסוברים שקיים כאן איסור דאורייתא גמור של רציחה ויש סוברים שהאיסור הוא מדרבנן (ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית של הרב פרופ' שטינברג ערך הפלה מלאכותית). בברכה נאמנה,