רציתי לדעת, אם היהדות גורסת כי אין להתייחס לחלומות בכובד ראש, מדוע ישנם רבנים שמוציאים ספרים על חלומות?

זה תלוי באיזה דורות ובאיזה אנשים. חז"ל לא זלזלו בחלומות ויש בסוף מסכת ברכות התייחסות ארוכה מאוד לכל הנושא של חלומות. כמו כן, יש גם מושג של תענית חלום שמתענה מי שחלם חלום ונפשו עגומה עליו, כלומר, שמתפעל ונסער מהחלום וחש שמרמזים לו מהשמים. ויש גם עניין של הטבת חלום. בדורות האחרונים אנחנו לא ברמה שיודיעו לנו הודעות מהשמים ולכן לא כל כך מקפידים על תענית חלום אלא רק אם נפשו עגומה עליו ביותר יתענה ואפילו בשבת. וגם איננו יודעים לפתור חלומות, ולא כמו יוסף הצדיק שידע מה כל חלום רומז והיה בזה חצי נבואה.