ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
וכך כותב המהר"ל בספרו נתיבות עולם, בנתיב התורה, פרק יא:
"ובפרק בתרא דמכות (כ"ב ע"ב) אמר רבא כמה טפשאי שאר אנשי דמקמי ספר תורה קיימי ולא קיימי קמי גברא רבא שהרי התורה אמרה ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא עד כאן. בא להודיע על מעלת החכם, שלא יאמר האדם כי בעל התורה הוא כמו שאר אדם ואין שם תורה נקרא עליו רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה ויש לו דמיון גמור אל התורה. ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה (דברים י"ד) לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך, כי החכמים הם עצם התורה גם כן, וכמו שגזר השם יתברך ונתן התורה לישראל כך נתן החכמים והם גם כן עצם התורה כי לא דבר רק הוא דבריהם, ואן כאן מקום להאריך והארכנו במקום אחר".
האם הכבוד דורש מרחק נפשי בין התלמיד לרב או שהדבר העיקרי הוא יצירת קירבה ומגע בין הרב לתלמידיו?
ה"מסילת ישרים" כולל את ענין הכבוד במידות הנובעות מהיראה. היראה כשלעצמה היא תחושת המרחק ותחושת אי המגע. ר' עקיבא חידש מ"את ה' אלוקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים. הכבוד אינו מצב של אי מגע ומרחק אלא הוא דורש מהאדם שגם בהיותו בא במגע צורת המגע תהיה בצורה של כבוד.
אנו יודעים שצריכים לנהוג כבוד בכולם, לא רק במי שגדול ממך. "איזו מכובד המכבד את הבריות". הכבוד הוא נתינת מקום לשני. הכבוד הוא לפנות מקום בצורה שהשני שבא איתך במגע ירגיש שאתה מצפה שהוא יתפוס מקום, יאמר את שלו ושתשמח במה שיאמר. ודאי שבמידה זו צריך לנהוג כלפי מי שגדול ממך וכלפי תלמידי חכמים שיש להם הרבה במה למלא את העולם באישיותם. התלמידים הנוהגים כבוד ברבם - המשמעות היא שהם באים לשמוע, לקבל ולתת מקום לרבם לגלות את אישיותו ואת דבריו.
אם כן, כבוד לא יוצר תחושת מרחק. אולם זאת ודאי שכבוד הקב"ה הוא כולל בקרבו גם את תחושת המרחק. גם כבוד לתלמיד חכם באופן פשוט יוצר את תחושת המרחק.
על הפסוקים הללו מספר תהילים המדברים על כבוד ה', מצאנו פירוש שהוא בשם הגאון מוילנא:
"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה".
עומד הגר"א על החילוק שיש בין הפסוק הראשון שכתוב בו "הנשאו פתחי עולם" לבין הפסוק השני שכתוב בו "שאו פתחי עולם". "הנשאו פתחי עולם" משמעותו הוא שעל כורחם השערים יפתחו משום כבוד ה'. ואילו הפסוק "שאו" כבר פונה בלשון רכה אל השערים "שאו מעצמכם מפני המלך שבא!".
בפסוק הראשון הכבוד הוא משום שה' מתגלה בצורה של מלחמה. יש כאן כבוד שאינו תלוי ברצון השערים אלא הוא מציאות הנרכשת בכוח על ידי הגודל האלוקי המתגלה. אולם בפעם השניה השערים כבר נפתחים מעצמם משום שמו של הקב"ה ומשום שהם מרגישים שהם צבאות ה' - שהם החיילים של ה'.
יש כבוד שאדם נותן למי שעומד מולך. ויש כבוד שאדם נותן למי שעומד בראשו. הכבוד שאדם נותן למי שעומד מולו הוא כבוד שבא בכפייה. ואילו הכבוד שניתן למי שהוא המנהיג שלך השליח שלך להנהגה הוא כבוד הבא בנעימות ובמאור פנים.
יש כנראה מעלה גם לכבוד הבא בכפייה. ודומה למעלה שדיבר עליה המהר"ל לענין כפיית הר כגיגית. ויש מעלה לכבוד הבא מתוך מה שמי שנותן את הכבוד רוצה לתת אותו.
אחת מהתכונות של דור הגאולה היא תחושת החוצפא. החוצפא היא האנטיתזה לכבוד. החוצפא היא ההתפרצות של האדם גם למקומות שאינו ראוי להיות בהם. מסביר הרב באורות שתכונת החוצפא מופיעה במקרים רבים בדרך הרסנית. אולם ביסודה היא גם תכונה שנצרכת למהלך הגאולה. היא תכונה שיכולה לקדם את עם ישראל למקומות שבדורות הקודמים לא העיזו להתקדם אליהם. לכן קורא הרב שלא להלחם עם תכונת החוצפא אלא לזקק אותה - לקחת אותה למחוזות הטובים שבה.
בנושא הכבוד יש לחשוב ביתר זהירות כיצד בדור של חוצפא מפתחים את מידת הכבוד. התשובה שיש לתת לשאלה זו היא שכמו בהרבה נושאים, גם לענין הכבוד יש להבחין בין כבוד שנוצר כתוצאה מכך שמישהו עומד מול וכנגד. כנגד הכבוד הזה תתפרץ תכונת החוצפא. אולם אם תלמידי חכמים ישכילו מלתבוע כבוד, אם תלמידי חכמים ידעו להיות חלק מתלמידיהם אם הם ירגישו שהם שליחים של תלמידיהם אזי ממילא יתפתח כבוד מהסוג השני שמופיע בפרק התהלים. הבסיס לכך הוא שהרב צריך לכבד את תלמידיו להיות קשוב לתלמידיו להשכיל ולכבד את רגשותיהם ואת בעיותיהם. הכבוד שיווצר אינו כבוד הבא מלמעלה למטה אלא מלמטה למעלה. הלוואי ונהיה ראויים למדרגה זו ואזי נזכה ש"כבוד חכמים ינחלו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
