ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
כל החילים
שמונה שנים אזרחים ישראלים שחיים בדרום הארץ סובלים מדי יום ביומו מהפגזות של ארגוני טרור פלשתינים בעזה. כשישראל יצאה מרצועת עזה לפני שנתיים, ארגון החמאס, שעלה לשלטון באלימות והתחמש בעזרתן האדיבה של איראן וסוריה, הפך את ערי ישראל בדרום לאזור מלחמה. בכל הזמן הזה לא נשמעו מפיהם של שוחרי השלום בעולם הצהרות על פשעי מלחמה, על הפעלת כוח לא מידתית או על סבלם של האזרחים, כי הרי הקורבנות היו יהודים. לא היו שום כתבים שהציגו דיווחים קורעי לב על המשפחות שנפגעו בגוף וברכוש מהפגזות אלה. ככלל, העולם היה אדיש לסבלם של היהודים כהרגלו זה מאות שנים.
אך כאשר מדינת ישראל הגיבה בשבועיים האחרונים במאמץ למנוע את ההפגזות המתמשכות עליה, העולם התעורר.
הניו יורק טיימס בדרכו "המאוזנת" כתמיד, שם בכותרת את סירובה של ישראל להסכים להצעת הפסקת אש שלא היתה קיימת למעשה, אך לא ציין בכותרתו את העובדה שהחמאס מוסיף לירות טילים על אוכלוסייה אזרחית בישראל. נציבת זכויות האדם (תואר בלתי הולם בעליל) של האו"ם מדברת על החוק הבינלאומי ועל פשעי מלחמה, אך רק על פשעי מלחמה שמבצע צה"ל. החמאס והפלשתינים אינם מוזכרים כלל בהקשר זה. הם לא יכולים לעשות רע, אבל כל מה שהיהודים עושים הוא רע. קאסם על שדרות הוא דבר מובן ואיכשהו גם מוצדק. פגז מטנק על בית ששוהים בו מחבלי חמאס בוודאי אינו מוצדק.
החמאס מנצל באופן ציני את האוכלוסייה האזרחית הערבית לא פחות מזו הישראלית. אמבולנסים הופכים לאמצעי להברחת נשק. בתי חולים הופכים למרכזים לשיגור טילים. משאיות שנושאות סיוע הומניטרי לאזרחי עזה סופגות אש ממרגמות של החמאס, והצלב האדום - גם הוא אנטי-ישראלי ואנטי-יהודי בהיסטוריה שלו, במלחמת העולם השניה, ואפילו היום - מאשים את ישראל בקיומו של "משבר הומניטרי".
דבר מכל אלה לא מודגש בדיווחי החדשות בתקשורת העולמית, אם הוא מדווח בכלל. מטבע הדברים הטפות בנושא מוסר מעולם שאיננו מגיב כלל לבעיית הפיראטים בסומליה, לרצח ההמונים בקונגו ובדרפור ולמשטרים הרודניים בלוב ובוונצואלה לא עושות עלינו הרבה רושם. כאשר משתמשים בציניות יותר מדי היא מפסיקה להיות יעילה.
לא סביר שישראל תיתן היום אמון רב באו"ם, בכל מתווך אחר או בשוחרי שלום שמתרכזים רק במאבק שלנו, כאילו כל בעיות העולם וכל תחלואיו מקורם בארצנו הקטנה. כבר היינו בסרט הזה, והתוצאות היו הרות אסון לנו ולעולם כולו.
פעם טסתי לארצות הברית אחרי מלחמת יום כיפור, כשחרם הנפט הערבי עדיין היה בעיצומו, והיהודים חשו יותר משמץ של אי נוחות בארצות הברית. כשישבתי עם כיפה בחלק האחורי של המטוס, ישבה לידי אישה, שניכר בה שהיא אשת עסקים, שעבדה במרץ על המסמכים שלפניה. לפתע היא הרימה את עיניה, נעצה בי מבט ואמרה בלחישה רמה, "אתה מבין שכל הצרה הזאת בגללכם." על אף שהופתעתי קמעה מדבריה, התעשתי מיד והשבתי בקול רך, "גבירתי, את טועה. ייתכן שכל זה בגללנו , כי אנחנו עם מיוחד, כי אנחנו הקנרית שבמכרה, אך זאת לא אשמתנו ."
ישראל נלחמת בעזה את מלחמתו של העולם ולא רק את המלחמה שלנו. אם לא ניתן מענה לטרור, הוא רק יתחזק ויתפשט. העולם יודע שזאת האמת, אך הציניות הטבועה בו והגישה האנטי-יהודית ההיסטורית שלו מפריעות לו לראות את האמת ודוחפות אותו להישמע ללבו הציני ולא לשכלו. נקווה שהציניות הזאת תמצה את עצמה בסופו של דבר. אל לנו להתרשם מקיומה או להתפלא עליו. עוד נדע ימים טובים מאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
