ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו נשואים כבר כמעט 10 שנים. במשך השנים הללו לא קיבלנו הדרכה בחינוך הילדים, ולכן כנראה, השתמשנו יותר מידי בענישה של מכות לילדים. בזמן האחרון שמענו שיעורים בחינוך, והבנו, שכנראה יש דרך אחרת, טובה יותר לחנך. אנו מנסים, אך ההרגשה היא כאילו אין לנו תחליף. כלומר, בעיות שבעבר היינו פותרים במכות, היום אנחנו מנסים לפתור בדרך אחרת, אבל בעצם לא יודעים מה כן לעשות, ואיך להביא את הילדים ללכת בדרך טובה.
תשובה:
שינוי הנהגה בבית הוא כמו חזרה בתשובה. זהו תהליך שאינו מסתיים תוך יום אחד. הוא חייב להיות מלווה בהמשך למידת הנושא כדי שהתהליך יצליח. מגיעות לכם הרבה ברכות על כך שאתם אמיצים כדי לומר לעצמכם, טעינו, או לפחות אולי טעינו, ואני מחזק את ידיכם לעשות את ההסבה לדרך חדשה. חינוך ע"י מכות היה נהוג בדורות הקודמים, וייתכן שבאותם זמנים הוא גם היה נכון ומוצלח. כיום, עם השינויים החברתיים שעובר העולם כולו וגם עם ישראל, ודאי אסור להיות צמודים למהלכים מהעבר ויש ללכת בגבורה אל העתיד. עם זאת, אני חייב לספר מה ששמעתי מפי אבי ז"ל, שנולד וגדל בירושלים. הוא למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שאחד המלמדים בו היה הצדיק ר' אריה לוין זצ"ל, ב"חיידר" היה נהוג שהמלמדים מכים את התלמידים כדי לחנכם ללמוד תורה. היו כאלה שניצלו זאת לנקמנות בילדים שהפריעו להם, והם בתגובה, הפליאו בהם את מכותיהם. שונה היה יחסו של ר' אריה זצ"ל. כאשר היה ילד שסרח, היה קורא לו הצידה, ויושב ומחזיק את ידו של הילד, בליטוף חמים ונעים, ומדבר עמו תוך כדי כך דברי כיבושין ומוסר על התנהגותו. בדרך כלל, כעבור דקות ספורות הילד היה מגיע לדמעות, מתוך הרגשת בושה וצער עמוקים, בפני האהבה הגדולה אשר הרגיש ביחס של ר' אריה אליו. אז היה ר' אריה לוקח את ידו של הילד, ונותן עליה שניים- שלושה "פאצ'ים", מכות קלות, כדי לצאת ידי חובת הכאת התלמיד. הבכי היה מתגבר, והילד היה מקבל על עצמו בליבו פנימה, שלא לחזור על המעשה שעשה.
ולגופו של דבר: "חושך שבטו שונא בנו" אינו מורה לנו שאפשר וצריך להכות. שהרי הסיפא היא: "ואוהבו שיחרו מוסר", לא נאמר שאוהבו שיחרו מכות. העיקרון הוא, שכל חינוך הוא לשני כיוונים: האחד, סור מרע. השני, עשה טוב. החינוך ל"סור מרע" הוא ע"י הצבת גבולות, שתפקידם להגדיר למתחנך מהו טוב ומהו רע. מניין ידע ילד אם לומר מילים לא יפות זה טוב או רע. פעמים רבות כאשר הוא אומר מילים לא יפות הוא רואה חיוך על פני הסובבים אותו, ומניין ידע שזה רע? נזיפה, גערה, או כל אמירה: זו מילה לא יפה ואסור להשתמש בה, כל אלו מבהירים לילד שזה רע ונותנים לו גבולות. במקרים קיצוניים, כאשר ילד עושה מעשה מכוער ברמה כזאת, שניתן לצפות ממנו להגביל עצמו, והוא לא הגביל, כאן, לפעמים אפשר להשתמש במכה, כתגובה מאוד מאוד לא שגרתית. תפקיד המכה להבהיר לו: עברת קו אדום! עברת גבול שבשום אופן אין לחצות אותו. אבל זה רק חלק אחד מהחינוך. כי העיקר הוא, להמשיך מכאן אל ה"עשה טוב". לדרבן את הילד לעזור לאחיו ולחבריו, לעזור לאבא ולאמא, להקפיד לומר אמת, ובכלל, לעשות מעשים טובים. כאן חייבים לבוא כלים ואמצעים לדרבן אותו לעשייה חיובית. אמון בילד ואהבתו הם שני המרכיבים העיקריים עליהם עומד החינוך ל"עשה טוב". כאשר הורים מאמינים ובטוחים שהילד רוצה לעשות מעשים טובים, רק שלא תמיד הוא יודע להבחין בין רע לטוב, תפקידם הוא לעטוף אותו באהבה גדולה, ע"י חיבוק, אימוץ וטפיחה על השכם, ואמירות מכוונות. למשל, חיזוק ולטיפה כאשר הוא נותן משהו מעצמו לאחיו, מילה של שבח ותודה. כל אלה גורמים לילד להבחין בין טוב לרע וגם לרצות לעשות טוב. במצב כזה, כאשר באה גערה, ולעיתים נדירות גם מכה קלה, שאינה מכאיבה אך מסמנת דרך, הילד מבין מיד שעבר את הגבול, וברצון חוזר לעשייה חיובית. אם כן, החליפו את הכלים שברשותכם: במקום הכאה על הרע, שבחו וחזקו את הטוב. במקום גערה ונזיפה, הרבו להקרין אמון ואהבה. כעבור זמן תתחילו לראות בעיניכם את התוצאות החיוביות.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
38 - הילד מנבל את פיו
39 - מקומה של המכה בחינוך
40 - לא רוצים לישון! רוצים לעשות שמח!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
