ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
אנו מתלבטים האם יש מקום לשימוש בכח הזרוע כלפי ילדינו. לפעמים ילד מתחצף כלפינו ההורים, או סתם מתנהג בצורה לא יפה לאחד מאחיו. באותו רגע מאד מתחשק לתת לו סטירה מצלצלת. עם זאת, אנו קוראים ושומעים שדרך זו אינו טובה, ואנו צריכים להתגבר ולא להכות. מה הדבר הנכון?
תשובה :
כדי להשיב לשאלתכם יש להרחיב מעט בנושא שכר ועונש בכלל. בתורה אנו מוצאים את יסוד השכר והעונש, בפרקי התוכחה, בפרשת והיה אם שמוע ועוד ועוד, וכמובן גם בארועים המסופרים בתורה בדבר עונשים שבאו על עוברי עבירה. אחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם הוא האמונה בשכר ועונש. אולם, צריך לדעת שהעונש בתורה הוא עונש טבעי ואינו בא כתשלום חיצוני. משל למה הדבר דומה? לרופא המזהיר מטופל שלו, לעשות פעולות מסויימות ולהיזהר מאחרות ושכרו הוא שיהיה יותר בריא.
הבריאות באה לא כתגמול על ההתנהגות הטובה של המטופל, אלא היא תוצאה טבעית של שמירה על הנהגות בריאות מתאימות. כך גם השכר והעונש שבתורה בא כתוצאה טבעית מהתנהגות בריאה, או חלילה מהנהגות גרועות. לעומת זאת ענישה חינוכית בבית, במשפחה, יש בה את שני סוגי העונש: יש עונש טבעי, למשל, כאשר אמא מבקשת מהילדים לשטוף כלים, והם לא שטפו, אין לה במה לבשל להם כי הסיר מלוכלך, ולכן אין סעודה מבושלת.
אך יש גם עונש כתגמול, ובו צריך זהירות רבה. בדרך כלל, ילדים גורמים לכעס אצל אחד ההורים והוא מגיב בצעקות או גם במכות. תגובה זו מתפרשת ע"י הילדים כהפעלת כח של ההורים, המשדרים לילד: דע לך שאני, ההורה, בעל כח רב ממך, אם תתנהג שוב בדרך נלוזה, אפעיל עליך כח ואכריח אותך להתנהג אחרת. תשדיר כזה הוא גרוע מאד, מפני שהוא מעמיד את כל סמכותו ועליונותו של ההורה על היותו בעל כח רב יותר מהילד. ובחלוף השנים, כאשר הילד גדל ונעשה בעל כח רב יותר מהוריו, לא נתפלא אם ישיב לנו באותה מטבע, כאשר נבקש להפעיל עליו כח, הוא יפעיל נגדנו כח רב יותר, ויכריע את הוריו. חכמים הראו לנו את השלילה שבכך בהלכה: "המכה לבנו גדול היו מנדים אותו שהרי עובר על לפני עור לא תתן מכשול" (יו"ד ר"מ). רמז יש בדבר, שאם ממשיך אדם לחנך את בנו הגדול בעזרת מכות, הפעלת כח, בגדלותו יגיע להכשילו, וגם בקטנותו באמת הכאה המשדרת כוחנות אינה תקינה. אכן, יש בכך רמז שמותר להכותו כשהוא קטן, אבל התשדיר שונה. גם זאת נלמד מדברי הפוסקים (יו"ד רמ"ה): "לא יכה אותו המלמד מכת אויב אכזרי לא בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה". תפקיד המכה הוא לשים גבולות לילד. ללמדו, מהי הגיזרה בה מותר לו ואפשרי לעשות פעולות, והיכן עובר הקו האדום שאסור לחצות אותו. הכאה מותרת לעיתים נדירות, ולא מתוך כעס ושנאה "מכת אויב אכזרי", אלא מתוך אהבה , כדי ללמדו דע לך שאינני מכה מתוך שאני שונא אותך, אלא אני אוהב אותך אהבה גדולה. ומתוך כך, חובתי כהורה להעמידך על דרך הישר והטוב. לכן אני מכה אותך כסימן לכך שעברת את הגבול.
שמעתי מחותני, הרב שלמה בורשטיין זצ"ל, שסיפר על אחד מרבותיו בגיל הנערות, שכאשר מצא תלמיד שסרח, היה נותן לו "פאצ'"-מכה ואח"כ מחבק אותו, כדי לשדר לו את המחשבה, שהכל בא מתוך אהבה. וזכיתי לשמוע גם מאבי מורי זצ"ל שלמד בילדותו בחיידר של ת"ת עץ חיים בירושלים. היו שם מלמדים שהיו נוקטים ביד קשה ומכים תלמידים שסרחו. אבל אחד המלמדים, ר' אריה לוין זצ"ל, היה לוקח את הילד לשיחת מוסר וכיבושין. תוך כדי ליטוף את ידו של הילד בידו החמימה והאוהבת של ר' אריה. כמובן שאחרי זמן קצר היה הילד מתחיל לבכות על הצער שנגרם לר' אריה בגלל התנהגותו. בסיום היה נותן לו שלוש מכות קלות על גב ידו, כדי לצאת ידי חובת ההכאה, ופוטרו לשלום. כל אחד יכול לנחש למי מהמלמדים היתה הצלחה גדולה יותר.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
34 - בין הורים לילדים בוגרים
35 - חושך שבטו שונא בנו?!
36 - מהו מוסד חינוכי טוב?
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









