ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בננו בן ה-5 עבר לגן ילדים חדש, ובשבועות האחרונים הוא החל להשתמש בביטויים ובמילים לא יפות כלפי אחיו, וכלפינו, ההורים. אמרנו לו שלא ישחק עם ילדים מסוימים, כי אנו חושבים שהם מלמדים אותו לדבר כך. ובנוסף, אנו דורשים שיפסיק לומר מילים כאלה. זה עוזר לפעמים לכמה דקות, האם יד רכה או יד קשה מועילה במקרה כזה?
תשובה:
סגנון דיבור של ילדים הוא נושא רציני, וטוב שאתם נותנים עליו את הדעת. אולם צריך לשים לב לכך, שלא יינתן יחס מוגזם לנושא זה. זאת משום שאם תצאו למאבק על "טהרת הלשון" של בנכם, יתכן מאוד שהוא ינצל זאת, ודווקא יגביר את השימוש בביטויים לא יפים, מפני שעל ידי כך הוא ירגיש שהוא מקבל יותר תשומת לב מצדכם. דעו, שגם מלחמה נגד, אצל הילד נתפשת כסוג של תשומת לב. מאוד נעים לו שהוריו חושבים עליו כל הזמן ומגיבים לכל מוצא פיו. לכן, הדרך צריכה להיות מבוססת, לא על מלחמה אלא על תשדירים ומסרים. ילד מוגדר כחסר דעת, אין הכוונה, חלילה, שהוא טיפש מוחלט ואינו מבין מאומה, שהרי ילד יש בו חכמה רבה. הכוונה היא, שעד גיל מצוות לא מתגלית אצלו הדעת בשלמות. היכולת להבחין בין טוב לרע, מסורה לכוח הדעה שניתן באדם: "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". בעזרת הבינה אנו מבחינים בין טוב לרע. לכן, ילד יש לו קריטריונים מיוחדים, אחרים, לקבוע מה טוב ומה רע. החינוך שאנו כהורים מצווים לחנך את ילדינו, הוא בדיוק בנקודה זו: ללמד אותו, כפי כוחו, מהו טוב ומהו רע. ילד אינו לומד מתוך ספרים, למידה אינטלקטואלית, אלא, בעיקר, למידה חווייתית. החוויה החשובה אצל ילד היא, התגובה של הוריו לעשייה או לאמירה שלו. כמו שכבר הזכרתי, שהורים הנלחמים נגד מעשה שלילי, עבור הילד זו חוויה חיובית, כי הם נותנים לו יחס. הוא לא מתחשב בכך שזה יחס שלילי, עבורו העיקר הוא, עצם ההתייחסות. ומכאן נגזר גם התיקון, הצריך לבוא ע"י מסרים שאנו מוסרים לו: הן באמירה, הן בהבעת הפנים וכד'. למשל, ילד בא הביתה ואומר מילים לא יפות, התגובה שלכם כהורים צריכה להיות תגובה חווייתית, שהילד יתרשם ממנה, וידע בדיוק גם על מה ולמה. כדוגמא: אם ניתן היה לגרום לכך, שאמא תבכה, ממש בדמעות, כאשר היא שומעת מילים לא יפות, והיא תסביר בבירור מדוע היא בוכה, למשל ע"י אמירה כמו: "בני היקר, אני לא מאמינה שאתה מוציא כאלה מילים לא יפות מפיך, אני בוכה על כך". זה מסר עוצמתי החודר עמוק לליבו של הילד.מחד, אין כאן מלחמה נגד הילד, ואין כאן נתינת תשומת לב שלילית, ומאידך, יש כאן אבחנה ברורה, מהו רע אצל אמא. אינני דורש מכם לעשות הצגות בכל פעם, אלא אם אתם כהורים תצטערו צער פנימי על הדיבורים של ילדכם, ותדאגו שצער זה יבוא לידי ביטוי, זו דרך מצוינת להעברת מסרים נכונים.ככל שהילד גדל, כך הוא מקבל תמונה ברורה יותר להגדיר לעצמו את הטוב ואת הרע. וכאשר הוא מגיע להיות 'בר דעת', בגיל מצוות, הדעה מיושרת וברורה.
ונקודה נוספת. בשאלתכם ציינתם שהוא מדבר לא יפה גם כלפיכם ההורים. כאן התגובה חייבת לבוא באופן ברור וחד: לא אומרים מילים כאלה לאבא או לאמא. מי שאומר כך לא יכול להיות בבית! אולם, הערה עקרונית: כל אחד דואג לכבודו של השני. הבעל ינזוף בבן ואף יוציא אותו אל מחוץ לבית, כאשר הוא מדבר לא יפה לאמא. והאישה תנזוף בו כאשר הוא מדבר כך כלפי האבא. כי אין מדובר בדאגה שכל אחד דואג לעצמו, אלא, שניכם דואגים למבנה הנכון במשפחה, בו ההורים אינם "בגובה העיניים" עם הילדים, אלא מנהיגים אותם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
37 - מריבות בין הילדים
38 - הילד מנבל את פיו
39 - מקומה של המכה בחינוך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
