ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
בננו הבכור כבן 7, טורד שינה מעינינו. הוא מתקוטט עם חברים, מציק לאחים הצעירים שלו, מפריע למורה בכתה. בנוסף, הוא לפעמים מרטיב ואפילו מלכלך במכנסיים. ניסינו בטוב, עם פרסים, ניסינו בעונשים ושום דבר לא עוזר. אנחנו לא יודעים מה לעשות.
תשובה:
בראשונה, אני מציע לכם, כהורים, לראות מה נכתב בעבר על נושא זה. זוהי שאלה החוזרת על עצמה, ורבים ההורים המתמודדים עם שאלות דומות. ובכל זאת, אחזור על עיקרי הדברים, שהם למעשה בסיס החינוך.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
63 - אהבה, אחריות ועוד כללים בחינוך ילדים
64 - לשים לב לתשומת לב
65 - התייחסות לכסף בחינוך
טען עוד
כל ילד, ניזון מתשומת הלב של הוריו. ילד קטן זקוק להמון תשומת לב. ככל שהוא מתבגר הוא נעשה עצמאי יותר, והצורך שלו לתשומת לב של ההורים פוחת והולך. עד שהוא מגיע לפרקו, ומתרחש תהליך של "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו".
ילד מקבל תשומת לב באחת משתי הצורות: או שהוא מושך את הוריו לתת לו "תשומת לב חיובית", או שהוא מושך אותם לתת לו "תשומת לב שלילית". החיובית מתבטאת בהישענות רבה על הוריו, בקשת עזרה בכל דבר, לפעמים אפילו הצגה של "מסכן" שאינו מסתדר לבד, וההורים האוהבים דואגים לו וכד'. השלילית באה לידי ביטוי בהפגנת כח כלפי ההורים או הסביבה, דבר הגורם להתנגש עימו על כל צעד ושעל. הוא מציק לאחיו מפני שזה מביא את ההורים לכעוס עליו, אפילו הִגְדרתם אותו כ"טורד שינה מעיניכם", מפני שגם בלילה הוא במרכז תשומת לבכם.
אם כן, מה עושים? בראש ובראשונה לומדים לחשוב אחרת. להפסיק לחשוב שהוא "ילד רע", להפסיק לחשוב על עימותים עימו, ולהתחיל לחשוב מחשבות טובות.
הכיצד? לשנן לעצמכם שהוא ילד כישרוני וחכם, המציב לעצמו מטרה ומשיג אותה. מבחינתו, זו מטרה חיובית וטובה, לזכות לתשומת לבכם בצורה המירבית. מבחינתכם, זה שלילי. מתוך חשיבה זו, נגזרות תגובותיכם למעלליו. כאשר הוא מתגרה באחיו, הוא מחכה שתגיבו בכעס. הפתיעו אותו, בכך שבמקום לכעוס עליו, תחייכו על ההצקות. ואם תשאלו: כיצד אפשר לחייך כאשר הוא מכה את אחיו? התשובה היא, בעזרת חשיבה נכונה. המחשבה עליו אומרת: "בננו היקר, אנו יודעים שאתה אוהב את אחיך, ומאד לא רוצה להכותו או להציק לו, אבל יש לך מטרה, מבחינתך, מטרה חיובית, והיא: לזכות לתשומת לב שלנו, בצורת כעס וכד'. אנו כהורים הבנו את רצונך, ובשום פנים לא ניתן לך תשומת לב ע"י כעס. להיפך, נחייך אליך מתוך אמון, שכאשר תראה את אחיך בוכה, ואנו לא נוטלים אחריות על בכיו, אלא סומכים עליך, תקח אתה אחריות ותחוס עליו, ומיד תחדל להכותו".
אם תשננו לעצמכם דרך חשיבה זו, יבין בנכם שאין לו סיכוי לקבל תשומת לב שלילית, יחדל ממנהגיו, ויעשה אך טוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
