ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
בננו בן כ-16, גדל עם כל הילדים בשמחה, מתוך חינוך ליראת שמים והקפדה על מצוות. בתקופה האחרונה, חל בו ממש מהפך. בתחילה התרועע עם חברים בני גילו, יצא איתם בשעות הערב, וחזר מאוחר בלילה מבלי להסביר. היום אנו ממש כואבים את מצבו. הוא החליט שאינו שומר מצוות, הוריד את הכיפה וכמובן לא מתפלל וכדומה. עם זאת, הוא לא מבליט את נוכחותו בבית ולא עושה דברים בהפגנתיות נגדנו ונגד התורה. השאלה של אשתי ושלי היא: האם לנסות להרחיק או לקרב?
תשובה: לפי הצגת התמונה בשאלתך, נראה שהבן ביסודו הוא חיובי, לא עושה "דוקא" אלא כנראה נגרר על ידי חברים לא טובים. אכן, מצינו במסילת ישרים, תחילת פרק ה' מבאר שיש שלושה דברים המרחיקים אותנו למקומות שליליים: הטיפול והטרדה העולמית, השחוק והלצון והחברה הרעה. שני האחרונים קשורים זה בזה מפני שחברה רעה גורמת לנו לעסוק בנושאים שיש בהם קלות דעת, בדומה לליצנות ו"צחוקים" כפי שמקובל לקרוא לכך. קשה לשכנע נער בגיל ההתבגרות לנטוש את החברה השלילית עמה הוא מחובר, מפני שהוא חש שמנתקים אותו ממוקד גדול של חייו. באופן עקרוני, אכן, חיים החברה הינם בריאים וטובים, "לא טוב היות האדם לבדו". חברים מוסיפים רוחב גדול, מיגוון של דעות וכדומה. אלא שזה מתקיים בחברה טובה, כדברי רבי יהושע, (אבות ב' י"ג): "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם: רבי יהושע אומר, חבר טוב". אם כן, התחברותו של הבן לחברה בכלל, היא חיובית. אלא שאם החברה היא חברה רעה, היא מסיטה אותה למקומות אליהם הגיע.
ולשאלתכם, כיצד לנהוג בו?
בהגדה של פסח אנו קוראים על הבן הרשע, השואל (שמות י"ב): "מה העבודה הזאת לכם"? בתורה עצמה אנו מוצאים תשובה מצוינת לבן זה: "ואמרתם: שבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". תמיהה גדולה על בעל ההגדה, מדוע הוא משיב לבן הרשע תשובה כה קשה: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר. אף אתה הכהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי, לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל. תשובה זו נלקחה מהכתוב על הבן שאינו יודע לשאול, ומה עניינה אצל הרשע? נראה, שיש שני סוגים בנים רשעים: רשע לתיאבון ורשע להכעיס. יש רשע, הנמשך אחר הנאות העולם, או אחרי חברה רעה, ומתוך כך פורש מדרכה של תורה. עליו דיברה התורה, ולימדה אותנו להסביר לו תשובה נוחה ומוסברת שעיקרה הוא: "אתה בחרתנו מכל העמים!" כאשר הקב"ה הכה את מצרים ובאותה שעה פסח על בתי בני ישראל, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, זו התגלות ממשית של בחירת עם ישראל והבדלתו מן העמים. התשובה למי שעובר מתוך נפילה לתאוות היא, התחברות עם השליחות של ישראל בעולם. לאומות העולם אין רע אם יימשכו במידת מה אחרי תאוותיהם. אך לישראל, הדבר מזיק ופוגם בשליחות האלוקית. אחרת היא התשובה לרשע להכעיס, זהו אותו רשע, הפורש מן הכלל ושואל מה העבודה הזאת לכם, ולא לו. וכדברי הרמב"ם (אבל ,א', י') על הפורש מדרכי ציבור, שאין מתאבלים עליו. רשע זה יש להכהות את שיניו כדברי בעל ההגדה, להרחיקו ולהתרחק ממנו.
אם נחזור אליכם, בנכם אינו עושה להכעיס, אלא לתיאבון. חברו אותו להסטוריה הישראלית, דברו במשפחה על יד ה' המלווה אותנו, החל מיציאת מצרים ועד לימינו אלה ממש. הראו לו, שהקב"ה הולך עמנו יד ביד, גם בגלויות הקשות וכמובן בגאולות אשר במהלך השנים. המשיכו להתייחס אליו כאל בן לעם ישראל, ומתוך אהבה יסורו התאוות, ויחזור הבן אל שולחנכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
31 - קדימה, המפתחות בפנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
