ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מתחבטים בשאלה, ממי ומתי צריך לבקש סליחה. האם משכן הכועס עלי מפני שלא נשאר לו מקום להחנות את רכבו, או מעוזרת בית שפיטרנו מפני שלא שבענו נחת מעבודתה. ועוד, לפעמים הורים צועקים או נוזפים בילדים, בצדק או שלא בצדק. האם שייך שהורים יבקשו סליחה מילדיהם?
תשובה:
למדנו: עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו (שו"ע סי' תר"ו). במשך כל השנה אם פגע אדם בחבירו צריך מיד לבקש סליחתו. ק"ו בימי הסליחות, לקראת הימים הנוראים. אבל כל זאת כאשר אדם פגע בחבירו, אם בממונו, או בגופו, ואפילו העליב אותו. ואם כן יש על מה לבקש סליחה. אך כל זמן שאדם נוהג מנהג ראוי וטוב, אין כל צורך לבקש סליחה. גם אם חבירו כועס עליו, אם אין יסוד לכעס, אין ענין לבקש סליחתו . לעיתים אנו שומעים אדם בשעת כעסו האומר לחבירו שהוא מקפיד עליו, ולא יסלח לו גם ביום הכיפורים. לאמירה כזאת אין שחר, מפני שאם חבירו לא פגע בו, אין כל צורך לסלוח לו.
אם כן, דרך החיים שלנו, חייבת להיות מבוססת על קבלת החלטות ישרות והגונות, ורק לפיהן לנהוג. אם למשפחה יש זכות להחנות רכב במקום מסוים, והיא מנצלת את זכותה, אין לאיש זכות להתרעם עליהם, מפני שהם נוהגים כדין. ודוגמא נוספת, כאשר מקום עבודה פרסם מכרז, ניגשו מספר מועמדים, ואחד מהם נתקבל לעבודה. האם כל השאר יכולים לומר למנהל, שלא יסלחו לו ביום הכיפורים על כך שלא קיבלם לעבודה. האם יעלה על הדעת שהוא יצטרך לבקש סליחה?! אם כן, היו רגועים ובטוחים, שאם נהגתם ביושר ואמת, לא צעקתם על העוזרת, ולא חניתם במקום אסור, אין צורך לבקש סליחה.
ביחס לילדיכם, המצב שונה. הכלל נותר כמובן על מקומו: אם נזפתם בילדים כאשר הם נהגו שלא כראוי, הרי זו חובתכם כהורים. הכתוב מדריך אותנו: "חושך שבטו שונא בנו". חובתנו כהורים להציב גבולות לילדינו, ובצד החינוך ל"קום עשה טוב", יש חובה לומר גם את ה"לא תעשה". ושוב אשאל את השאלה: היעלה על הדעת שהורים אשר נצרכו להכות את בנם לצורך חינוכו, יחויבו לבקש סליחתו?! אכן, אם הורים פגעו בילדם שלא בצדק, ושלא לפי הצורך בחינוך, אם ביזו אותו בפני המשפחה או בפני זרים, כאשר פעולה זו לא נדרשה כדי לחנכו, על כך ודאי הורים צריכים לבקש את סליחתו. שמא יטען הטוען, אם הורים מבקשים סליחה מבנם זה בושה להורים ופגיעה במצוות כיבוד הורים? התשובה היא, אדרבא, פעולה כזאת רק מגבירה את כבוד ההורים. חלק מהחינוך שלנו לילדינו הוא, שכאשר אנו כושלים בדרך, הננו מצטערים על כך וחוזרים בתשובה. מה לנו גדול מאשר מעשה חינוכי כזה, שהורים המרגישים שנהגו שלא כראוי, מצטערים על כך, ומבקשים סליחה מילדיהם. מה ילמדו הילדים? האם ילמדו שהוריהם "סמרטוטים", או להיפך: יראו כיצד הורים נוהגים ביושר והגינות, ויודעים לבקר את עצמם, ומתוך אצילות נפש מסוגלים לעמוד בפני ילדיהם ולבקש סליחתם.
כמובן, אם כל יום הורים שוגים, וכל ערב הם מבקשים סליחה מילדיהם, ראוי שיבחנו את עצמם וישנו את דרכם שינוי דרסטי. אך אם במהלך השנה, יש מקרים בודדים של כשלון אצל ההורים, לכבוד הוא להם להודות על טעותם, ובכך הם יזכו לילדים אוהבים, מעריכים והולכים בדרך ישרה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
61 - כישלון בחינוך. מה עושים?!
62 - הורים צריכים לבקש סליחה?!
63 - אהבה, אחריות ועוד כללים בחינוך ילדים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
