ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
ימי החופש הגדול הם ימים של מבחן עבורנו. לא ברור לנו כמה משימות להטיל על הילדים, כמה חופש לתת להם, כמה כסף "לבזבז" וכד'. בנוסף, יש לנו שני בנים בריאים, אחד עולה לכתה ט' ואחד לכתה ז'. שניהם לא קמים בבוקר, ואנו מיואשים מהתפילות שלהם...
תשובה:
צרת רבים חצי נחמה, או נחמת שוטים, כאן זה באמת לא משנה הרבה. העיקר, הנושא שהעליתם הוא בודאי צרת רבים. מערכת החינוך שלנו פועלת לפי כללים שאימצנו מבחוץ, מאירופה. אילו היתה המערכת מנוהלת עפ"י רוח ישראל, כל החלוקה השנתית היתה שונה. מורים ותלמידים חייבים הפוגות. אבל מן הראוי לסדר אותם סביב החגים, קצת דומה למנהג בישיבות, שיש שלש פעמים "בין הזמנים": סביב סוכות, סביב פסח, ואחרי ט' באב. כך ראוי היה שיונהג גם בגנים ובבתי הספר. כך היו כולם שמחים, והחופשות היו מנוצלות לדברים חיוביים כמו סיוע להורים, שותפות בקהילה וגם נופש. אבל למעשה, הנושא אינו בידינו. בעז"ה כאשר נגיע לנהל את משרד החינוך נבצע את המהפך.
ולענין שהעליתם: בית אינו מקום "סטרילי" שמהלכים בו רק עם כפפות ומסיכת פנים. בית זה מקום של תנועה, של עשייה, של חיים. בחיים, כולם שותפים. בבית יש זכויות ויש חובות. גם ילדים צעירים חייבים לדעת שהם מקבלים המון מהבית, והם נושאים בעול כחלק מהמשפחה, כל אחד לפי יכולותיו. חלק בלתי נפרד מחינוך טוב הוא, לא "לרחם" על הילדים, אלא להטיל עליהם משימות. כך הם אוהבים יותר את הבית, מרגישים "גדולים" וחשים שהבית שלהם ולא כזרים בו. עם זאת, כאמור, גם ילדים זקוקים לחופש. אני מציע להורים לכתוב לוח עם סדר יום: מתי מתעוררים, מתי והיכן מתפללים, ממתי עד מתי עושים עבודות בית, מתי הולכים לבריכה וכד', ובסופו של יום, מתי מכבים אורות והולכים לישון. אפשר לשבת עם הילדים, "ישיבת עבודה משפחתית" כמו שיושבים עם מבוגרים, להציע להם תוכנית של סדר יום, לקבל מהם הערות ומתוך כך להגיע למצב בו הם ירגישו אחריות על סדר יום זה, ויתנהלו לפיו.
ועוד שני נושאים בדבריכם: הנושא הראשון: כסף ל"בזבוז". כסף אינו מיועד לבזבוז. גם מי שהקב"ה העניק לו הרבה, אמור להשתמש בכסף בתבונה, לצרכים נכונים. אם יש למישהו כסף לבזבז, עדיף שיתן אותו לצדקה. אפשר מידי פעם לקנות ממתק או ללכת למופע לא שגרתי בחופש, כדי להרגיש שזו חופשה, אך ילדים אינם אמורים להתעסק כלל בכסף. לסיכום : כסף הוא כלי חשוב. אך אסור להופכו למטרה. לכן, אם יש צורך לילדים, נותנים להם כסף לאותו צורך. אם אין להם צורך, לא נותנים כדי לבזבז.
הנושא השני, התפילות. נושא קשה, שכבר בזמן הגמרא היה מזולזל. "דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם". הדרך שאפשר ללכת בה היא, ע"י קביעת סדר יום, והעברת האחריות באופן מוחלט לילדים. הם חייבים לדאוג לעצמם, להתעורר בזמן וללכת לתפילה. אם הם מבקשים עזרה, כמו צלצול שעון או הערה שלכם, הסכימו, אבל בלי ליטול אחריות. גם אם לא יקומו, ייסורי המצפון יהיו שלהם, ויש בכך להשפיע עליהם לחיוב.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
58 - חנוך לנער על פי דרכו של מי?!
59 - החופש הגדול (מידי)
60 - עבודת ה' במצבים משתנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
