ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
הצעיר בילדינו הוא בן חצי שנה, ומעליו אחיו הבכור כבן שנתיים וחצי. כיום המצב הוא שהבכור ישן עדיין במיטת תינוק ואנו חוששים להעביר אותו למיטה רגילה כי כך הוא יוכל להלך חופשי בבית. בנוסף, הקטן מתחיל קצת לזחול, אבל איננו מעיזים לשים אותו על הרצפה בלא שמירה, מחשש שמא הבן הגדול יפול עליו או יפגע בו בדרך אחרת. האם החששות נכונים?
תשובה:
מחשבה שגרתית אצל חלק מההורים היא, שילדים הם "עם בפני עצמו", כלומר, יש להם חשיבה והתנהגות שונים מאיתנו המבוגרים. לפעמים אני רואה הורים העוטפים את ילדם בבגד חם גם בקיץ, כי "לילד יותר קר", אך עלינו לדעת, שילדים חושבים ומתנהגים בדיוק כמונו. כמובן, לפי המגבלות שגילם ויכולותיהם מגבילים אותם.
הנה לדוגמא, ילד קטן שמעבירים אותו למיטה של גדולים. מה אנו כהורים צריכים לחשוב וממה עלינו להיזהר. משאלתכם עולה שאתם רואים במיטת התינוק מעין "בית כלא" לילד, כדי שלא יוכל לצאת ללא אישורכם. מתוך כך הנכם חוששים, שאם תשחררו אותו מהכלא הוא "יחגוג" בבית ללא שליטה. אולם, באמת מיטת התינוק נועדה לשמור על הילד בקטנותו, כאשר הוא אינו שולט על תנועותיו. תפקיד המיטה אם כן הוא להגן ולא לבלום. ולשאלתכם, מה תעשו אם יתחיל להלך חופשי בבית, אשאל אני אתכם: האם גם אתם מטיילים בבית לאחר שהלכתם לישון? המחשבה שאם לא נגביל ילד הוא יטייל בלא גבולות היא מחשבה המתבססת על כך שלילד יש סגנון התנהגות שונה מאיתנו המבוגרים. אם תשנו מחשבה ויחס, בהתאם לכך יתנהג גם בנכם. גם אם בתחילה יקום ממיטתו החדשה, תקבלו הדרכה כיצד להחזירו בטוב לישון. אבל בכל מצב זו אינה סיבה להשאירו במיטת התינוק.
החשש השני שלכם מפני נזק לאח הצעיר, כמו החשש שיקום בלילה, נוגע בסוגיא נוספת של נתינת אמון והעברת אחריות. הורים צעירים חייבים לשאול את עצמם עד מתי יפקחו פיקוח הדוק על מעשי ילדיהם. הרי כל אדם בכל גיל עלול לשגות ולפגוע בזולתו. האם עד זיקנה ושיבה נשגיח עליו? נקודת המוצא חייבת להיות שילד בן יותר משנתיים הוא בר הבנה, ובעיקר, שהוא אוהב את אחיו הצעיר ממנו ואינו מעונין לגרום לו נזק. ברור שהבנתו אינה שלמה, על כן מידי פעם חובתנו כהורים לסמן לו גבולות. למשל, אם הוא נוטל סכין או מספרים חדות או כל כלי אחר העלול להזיק, עלינו להציב לו "קו אדום": "אצלנו בבית לא משחקים בסכין". "סכין אינו משחק" וכד'. מסר כזה המועבר לילד, גם בגיל שנתיים, נקלט אצלו לגמרי. חובתנו לתת בו אמון ולסמוך עליו שהוא רוצה רק בטובת אחיו התינוק. כמובן שאם נראה אותו למרות הכל אוחז סכין בידו, ניטול אותה מידו, אבל אם הנושא הוא, זחילה של תינוק בבית, ודאי שהדבר אפשרי. כאמור, הגדול ודאי אוהב את הקטן, ובודאי רוצה בטובתו. צריך להסביר לו שהוא צעיר ורך, וכל פגיעה מאד תכאיב לו. אם פעם אחת יפגע בו בטעות והתינוק יבכה, יש לנצל זאת "כגורם מזמן" ולומר לגדול, ראה כמה הוא מצטער ובוכה, וכדאי גם להתחיל לבכות עם התינוק. כך חודר עוד יותר המסר לגדול, עד שאף הוא יתחיל לבכות מתוך שותפות בצער, ובודאי יזהר שבעתיים בעתיד.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
54 - ילדים משקרים?!
55 - חששות בגידול ילדים
56 - איך משאירים את הילד דתי?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
