ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
כמה מההכנות היסודיות שהיו דרושות לקבלת התורה בסיני נרמזו בפסוק "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר".
ויסעו מרפידים. ישראל נסעו מהעצלות ומהרפיון שפקד אותם ברפידים, נסעו מהתאוות הגופניות. זה תנאי ראשון לקבלת התורה. להתרחק מכל מה שהוא הפך מהתורה, מהעצלות ומהתאוות.
תנאי שני הוא פתיחות וענוה. זה מה שנאמר ויחנו במדבר, כמו שאמרו, אם אדם עושה עצמו כמדבר, זוכה לתורה. הענווה אינה תנאי חיצוני לקבלת התורה, כלומר אינה רק מידה טובה של התבטלות והקשבה ונכונות לקבל, אלא הענוה היא מידה רוחנית של פשיטות בלשון המהר"ל, של יציאה מכל מגבלה וזו תכונה בלתי גמולית המתאימה לתורה שהיא בלתי גבולית.
הדבר השלישי שנרמז בפסוק ויחן שם ישראל נגד ההר, כלשון רש"י הוא האחדות: "כאיש אחד בלב אחד". האחדות אף היא תנאי מוכרח לקבלת התורה, האחדות מוציאה את האדם מפרטיותו, כל ישראל נעשים כלל אחד ובזה הם מתרוממים לגובה התואם את ענינה של תורה שהיא רוחנית אלקית מופשטת ואף הכלל כן הוא. כלל ישראל קיבל תורה ומתוך הקבלה הכללית מתפשט אור התורה ומופיע בכל הפרטים.
כאמור, כשם שלפני קבלת התורה בסיני היו דרושות הכנות, על אחת כמה וכמה צריך לעשות הכנות נפשיות ומעשיות על-מנת להיות ראויים לקבל את האור הגדול אור תורתו של משיח, כיון שאין לנו ידיעה אימתי הוא בא ויתכן שיבוא בכל יום. חכמים אף אמרו שיש סימנים מתי הוא עתיד לבוא ושיש כבר לחכות לו. הם אמרו: אם ראית אומות מתגרות זו בזו חכה לו. חכה לרגליו של משיח. ו"חכה לו" פירושו שיש סיכוי גדול שיבוא בקרוב. "חכה לו" פירושו התכונן, הכן את עצמך לבואו, אל תופתע אם יבוא ואל תהיה בלתי מוכן.
ההתכוננות היא הכנת הנפש במידות טובות ענוה, שמחה, אחדות בתשובה ומעשים טובים. אשרי מי שמתכונן לבואו של משיח. על עצם ההכנות לקראת בואו רבש"ע נותן שכר, שנאמר אשרי כל חוכי לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
