ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
באותו אופן ניתן לומר על תפילתנו "השיבה שופטינו כבראשונה". אנחנו מתחננים לקב"ה שישיב את משפט התורה, אך הרי בחלקה הגדול ה' כבר השיב, והיקף הפניות לבתי הדין לדיני ממונות הולך ומתגבר במהירות, הן פניות של אנשים פרטיים והן פניות של חברות עסקיות. יתירה מזו, גם אנשים שאינם מגיעים לסכסוכים המצריכים פנייה לבתי דין, מצהירים על נאמנותם למשפט התורה בחתימה על חוזים המנוסחים על פי ההלכה והחוק, בהם נקבע שכל סכסוך יתברר בבית דין תורני (ניתן להוריד חוזים כאלו באתר דין תורה www.dintora.org). ובכל זאת ממשיכים, גם אנשים שהתורה ומצוותיה חשובים בעיניהם, לפנות לערכאות כדי לקבל סעד משפטי. ישנם משפטים המתנהלים בבתי המשפט, ששני הצדדים דתיים, גם שני עורכי הדין בוגרי ישיבות, ורק השופטת אינה חבושה בכיפה... כי היא חבושה בפיאה נכרית... (ולעתים השופט עצמו תוהה על הצדדים שאינם מקבלים את המלצתו להתדיין בבית דין).
אנחנו צריכים לדעת, שמעבר לכך שאנחנו שמים עצמנו ללעג, כאשר אנו פונים לקב"ה בבקשה, אך לא מממשים את הענותו, הפנייה לבתי משפט, כאשר ניתן לדון על פי דיני תורה כרוכה גם באיסור, וזאת למרות שהדבר נעשה בהסכמה בין שני הצדדים . ידועים דבריו החמורים של הרשב"א (שו"ת ו', רנ"ד): "...שלא הניחה תורה את העם שהוא לנחלה לו על רצונם שייקרו חוקות הגוים ודיניהם ולא אפילו לעמוד לפניהם לדין אפילו בדבר שדיניהם כדיני ישראל ... ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא ... חלילה! לא תהא כזאת בישראל חס ושלום שמא תחגור התורה שק עליהם"; וכבר פסק מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א (תחומין א') שדברי הרשב"א תקפים גם במציאות הקיימת במדינת ישראל.
כידוע, עם כל שמחתו בעצם כינונה וקיומה של המדינה, אחד מהדברים שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל כאב ביותר במדינה היה מערכת המשפט (עיין במאמר "מזמור יט למדינת ישראל"). וזאת בגלל שעצם ההזדקקות למשפטי אומות העולם כאשר יש בידינו את "חושן המשפט" שלנו, היא התנכרות לעצם טבענו כאומה, הפועלת, גם בצדדים המעשיים שלה, על פי ציוויים אלוקיים.
ולמרות שיסודות המשפט הם אלוקיים מובטח לנו שכאשר אנו מקיימים את משפטי התורה כדבעי, לא רק שלא נהיה ח"ו לקלס בעיני האומות, בגלל היותנו "פרימיטיביים", אלא אדרבא הדבר יביא לקידוש ה' גדול: "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה... ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום".
אמנם הדרך להנחלת משפט התורה במילואו במדינה עוד ארוכה, אך אנחנו צריכים להתחיל במה שיש ביכולתנו. וכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כך נזכה לגאולה השלמה, והגאולה השלמה תבוא גם דרך בתי הדין, כפי שמובא במדרש על פרשתנו: "ואלה המשפטים... שבו העולם תלוי... ובו ציון נבנית שנאמר ציון במשפט תפדה" (שמו"ר ל').
הקב"ה הוא 'מלך אוהב צדקה ומשפט', האם גם אנו נדע לאהוב צדקה ומשפט?!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











