ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לצערנו, במסגרת הסכמי אוסלו נמסרה העיר יריחו ת"ו לידי נוכרים, אך בבית הכנסת נותרה אחיזה יהודית חלקית. בקומה השנייה של בית הכנסת פעלה ישיבה אולם מפתחות הקומה הראשונה בה השתרע על הארץ הפסיפס המיוחד הופקדו בידי ערבי תושב יריחו. (לצערנו, בשנת תשס"א שרפו פורעים ערבים את בית הכנסת, וכיום הוא שבוי בידי נוכרים).
באחד הימים, עמדתי בחצר בית הכנסת, והנה קולטות אוזני וויכוח בין שניים ממתפלליו הקבועים של המקום –
הראשון אמר – עלינו לחתור למימוש הזכות היהודית על רצפת הפסיפס. פסיפס זה הוא חותמת על הקרקע, שהשאירו אבותינו הקדומים. חותמת זו מוכיחה את זכותנו על ארצנו הקדושה. העיקר כאן היא החותמת הזו.
נענה השני והשיב – איננו זקוקים לחותמות. זכותנו על הארץ לא מתחילה מאבותינו הקדומים, אלא מכך שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ הזו. ההבטחה האלוקית חזקה מכל מעשי האדם.
וויכוח זה נעוץ בקושיא מהותית על מדרש הנוגע לפרשתנו – פרשת חיי שרה. כידוע, הפרשה פותחת בקניין הראשון של העם היהודי בארצו, קניין מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו. על קניין זה ודומיו, אומר המדרש (בראשית רבה עט,ז): "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם – מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה שכתוב... וישקול אברהם לעפרון...". המיוחד במקומות אלו, שעם ישראל קנה אותם בכסף מלא, ולכן אי אפשר לערער על חזקתנו במקום.
למרבה התמיהה, מדרש זה סותר את הרש"י הראשון בתורה, שקובע שכל ארץ ישראל שלנו, מפני ש"כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם (=אומות העולם) וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". אם כך, לפי רש"י כל ארץ ישראל שלנו בגלל מעשי ה', ומה מועילה קנייתם של אנשים לביסוס אחיזתנו בארץ?
התשובה נעוצה ביסוד אמוני חשוב שמתבאר באריכות בספר 'נפש החיים' וספרים נוספים. הקדוש ברוך הוא הפקיד בידי האדם את אופן התגלותו בעולם. כך מצינו בפסוק: "ה' צילך". כביכול, ה' הוא הצל של האדם. כשם שכשהאדם מזיז את ידו גם הצל שלו מזיז את ידו, כך כביכול כשהאדם עושה ופועל בעולם כך ה' יפעל בעולם.
ובחזרה לנקודה בה פתחנו, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל מכוח ההבטחה האלוקית, אך עלינו – עם ישראל מוטל ללכת בדרכו של אברהם אבינו ולממש זכות זו. כל תוספת בנייה והשתרשות בארץ מוסיפה בבעלותנו וזכותנו על הארץ.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים
קול צופייך חיי שרה תשפ"ב - המשך הלכות תולעים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












