ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם "
(זכריה ח' טז).
(זכריה ח' טז).
תחת כותרת זו, ננסה לברר השבוע מהם "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם" וכיצד מגיעים ל"מִשְׁפָּט וּצְדָקָה", בסוגיית הפיטורין, הסוגיא הכואבת כל כך, שחייבת להטריד כל אחד ואחד בימים אלה.
לכאורה, מערכת היחסים בין עובד ומעביד איננה קשורה לשאלת הצדקה. אך, עיון מעמיק בסוגיא, מגלה שיש קשר ביניהם.
הצדקה המעולה ביותר היא זו המאפשרת לנצרך להתפרנס בכבוד וז"ל הרמב"ם:
"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך .... או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך" (הלכות צדקה פ"י ה"ו).
בלשון ימינו, עדיף לתת לנצרך "חכה" מאשר "דג".
אלמנט של חסד ביחסי עובד ומעביד, אנו מוצאים גם בהקשר של מצוות "הענקה", שאומנם מדאורייתא נוהגת רק בענין שחרור עבד עברי, אבל בעל ספר החינוך מרחיבה לענינו של כל מעסיק וז"ל:
"אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם".
אנו יכולים ללמוד מכאן כי נוצרת מחויבות של המעביד לדאוג לעתידו של העובד גם אם יחסי עובד ומעביד נסתיימו. מכאן נובע כי אם יש אפשרות למעביד להמשיך ולהעסיק את העובד שכבר עובד אצלו, יש לתת עדיפות להמשך ההעסקה.
כל מי שנאלץ ב"צוק העתים" לפטר חלק מעובדיו, חייב להתמודד עם השאלות הבאות. מצד אחד, ברור כי חובתו הראשונית של המנהל, היא לדאוג להמשך "חיותו" של העסק. מצד שני, גם אם מדובר בעסק פרטי, אם ההמנעות מפיטורין תגרור התמוטטות העסק, או שתעורר סימן שאלה בעתיד הנראה לעין להמשך קיומו של העסק, הרי שחמלה וצדקה כלפי המועמדים לפיטורים תגרום לפגיעה בכל העובדים.
משבר כלכלי, מעצם טבעו, מחייב כל גוף עסקי להכין תוכניות יעול והבראה. כיון שבהמשך העסקת עובד יש גם משום קיום של מצוות צדקה בהידור, מוטלת על המנהל החובה המוסרית, לנקוט בצעד של פיטורין, כמוצא אחרון, ולהעדיף תוכנית יעול שאיננה כוללת פיטורין. הפחתה חלקית בשכרם של כל העובדים, מה שלא יגרום להם לההפך לנזקקים, יש לה עדיפות על פיטורין של חלק מהעובדים והפיכתם לנזקקים. כאשר מכינים רשימת מפוטרים יש לקחת בחשבון, גם את התשובה לשאלה, מה הסיכוי של המפוטר למצא עבודה במקום אחר. במידה וצריך להחליט על פיטוריו של עובד ותיק מול פיטוריו של עובד "חדש", כאשר העלות והתפוקה של שניהם שוה פחות או יותר, יש לקחת בחשבון את העדיפות שהוותק מקנה, מבחינת חובת הכרת הטוב של המעסיק כלפי העובד (שיטת LIFO).
בהלכות צדקה יש עדיפות לתמיכה בבני משפחה. לכן בעסק בבעלות פרטית, יש למעסיק מחויבות גדולה יותר כלפי עובדים, בני משפחתו. כמובן, שאם מדובר בשותפות או בחברה ציבורית, נעלם שיקול זה.
"נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְקֹוָק", כל אחד ואחד ישאל את עצמו במה "תרם" הוא למשבר זה,
היכן טעה ובמה הוא יכול להשתפר. כל אחד ישאל את עצמו אילו לקחים הוא יכול להפיק.
אז ורק אז נוכל כולנו להיות בבחינת "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם"
ולהתפלל לקב"ה כי יחיש את הפתרון למשבר הקשה.
(דברים אלה מבוססים על תשובה שתתפרסם בקרוב בחלקו השביעי של שו"ת "במראה הבזק", מבית "ארץ חמדה".)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
