ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ולכאורה צ"ע, דאם כן מדוע צריכה הגמ' לצייר באופן מורכב כ"כ את המחלוקת [קול, עד, עדים ועוד עד], נצייר פשוט - בא אחד להעיד על פלוני שכהן הוא, ולאחר מכן בא עד נוסף!
ונראה לומר כך -
מעיקר הדין מספיק עד אחד שיעיד על כהונתו של אדם, דע"א נאמן באיסורין 2 . וכל דרישתנו לשניים היא רק מדרבנן, דמעלה היא ביוחסין 3 .
ויש מקום לומר, שלא תקנו רבנן אלא רק את עצם הצורך בעדותם של שניים. אולם גדר העדות נשאר כבדאורייתא. וכשם שבעדות שמן התורה לא היינו צריכים 'עדות כאחד' [שהרי לא שייך כלל, דמספיק עד אחד], כך גם עתה אין צורך שיעידו כאחד. לכן מוכרחה הגמ' למצוא ציור שבעינן שניים מדאורייתא, וזה כאשר יש תרי הפוסלים, וכמו שציירה הגמ' 4 .
ראיה ליסוד הנ"ל
יסוד זה ניתן ללמדו מקצות החושן 5 . הוא דן בדברי הגמ' 6 , המסופקת בדין של הציור הבא - יש לפנינו שטר, ואחד מבעלי הדין שבשטר מכונה בתואר כהן. מסתפקת הגמ', האם עדות העדים החתומים בשטר מתייחסת גם לפרט זה של הכהונה ונכשירו ליוחסין, או שעדותם מתייחסת רק למעשה ההלוואה, שלשמו נכתב השטר.
מקשה הקצות - אפילו אם נניח שהם מעידים גם על הכהונה, אין מקום לקבל את עדותם, שהרי עדותם היא בכתב, וקיי"ל "מפיהם ולא מפי כתבם" 7 ! בשלמא על ההלוואה עצמה עדותם קבילה, שהרי זה שטר . ובשטר לימדה אותנו התורה, שמתקבלת עדות למרות שאינה נמסרת בע"פ. ומה מוגדר לנו כשטר? איגרת הנכתבת מדעת המתחייב 8 . ממילא, כתיבת ההלוואה גופא יש לה דין של שטר, ולכן מתקבלת. אולם העדות על הכהונה אין לגביה דעת מתחייב. ואם כן, איך מקבלים את עדותם?!
ומחדש הקצות [בתירוצו הראשון 9 ] - הרי מדאורייתא מספיק שאחד יעיד [שע"א נאמן באיסורין], ובעדות ע"א אין צורך בגדרי עדות, וממילא עדות בכתב מועילה. ורבנן תיקנו שליוחסין בעינן שני עדים. אולם הם לא תיקנו אלא את עצם הצורך בשניים. אבל גדר העדות ותנאיה נשאר כבדאורייתא, שמועילה עדות בכתב.
ממילא נלמד לענייננו - כשם שהקצות מחדש שאין צורך ב'פיהם', כן נאמר שאין צורך ב'עדות כאחד', אם השניים הם רק מדרבנן.
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* בעדות שמדאורייתא ע"א נאמן בה, ורק מדרבנן הצריכו שנים - גדרי העדות ותנאיה הם כשל עדות שע"א נאמן בה.
* עדות בשטר - מתקבלת. וגדר שטר הוא, כשנכתב מדעת המתחייב.
^ 1. כתובות כו ע"ב
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
