ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אחד הילדים שלנו, בן שש וחצי, רגיש באופן מוקצן בהשוואה לשאר אחיו. המצב הוא שכל פעם שאני מעירה לו הוא ממש "מתקפל" ומרגיש שאני לא אוהבת אותו. לפעמים הוא בורח לאיזו פינה ומסתגר. מצד אחד אני קצת מרחמת עליו וחושבת פעמיים לפני שאני מעירה לו. אבל מאידך, אני אמא שלו, ואם אני לא אחנך אותו לגבולות, אף אחד לא יעשה זאת במקומי?!
תשובה:
הבדלים בין אחים, הם טבע שצריך להכיר אותו ולהסכים עמו. כמו שלכל אחד יש טביעת אצבעות שונה מחברו, כך גם לכל אח יש תכונות המייחדות אותו וגורמות לו להיות שונה משאר האחים. מאוד ייתכן שאחד האחים הוא בעל רגישות גבוהה יותר מאחיו. אולם, בחיים, אי אפשר שתכונה זו תהא מובילה ומשתלטת על האדם. כהורים, תפקידכם הוא לבחון, האם הרגישות היא אכן תכונה מושרשת אצלו, או שמא הוא משתמש בה כמנוף להגנה עצמית. כלומר, גם אם יש לו רגישות טבעית, יתכן שהוא מעצים אותה ע"י תגובות קיצוניות. זאת, כדי לזכות בנקודות לטובת עצמו. למשל, במקרה שתיארת, התגובה של התקפלות והתכנסות גורמת לך לחשוב פעמיים לפני שאת מעירה לו. באותו מצב אצל ילד אחר, ודאי היית מעירה לו או נוזפת בו. אבל בילד זה את נוהגת בכפפות של משי. זה עבורו הישג נכבד, הנותן לו תמיכה להתנהגותו.
נקודה נוספת שחייבים לתת עליה את הדעת היא המחשבה על העתיד. שלמה המלך מלמדנו: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". כלומר, הכיוון אליו מחונך הילד הוא הכיוון העתידי שלו. בפסוק, מכוון הדבר לחיוב, אם נחנך ילד כראוי, תישמר בו התכונה הטובה גם לזקנה ושיבה. אולם, הדבר נכון גם ביחס לתכונות שליליות. למשל, כותב הרמ"א (או"ח צ"ח): "אסור לאדם לנשק את בניו הקטנים בבית הכנסת, כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאהבת המקום ברוך הוא". המשנה ברורה מביא את דברי השל"ה, המוחה על כך שאנשים מביאים תינוקות או פעוטות לבית הכנסת: "מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבית הכנסת ומחללים קדושת בית הכנסת וגם מבלבלים דעת המתפללים. ועוד, גם כי יזקינו, לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם". למדנו מדבריהם, שכשם שהרגל טוב פועל לטובה, הרגל רע ממשיך לרעה. בשאלתך כתבת שאת חוששת שאם לא תעירי לו, הוא לא יתרגל לגבולות. אני מוסיף עוד, שאם כיום תתחשבי ברגישותו ותתנהלי בחינוכו לפי מידתו זו, הרי שבעתיד תגדל עוד יותר הרגישות, ואז מה יעשה כאשר יתקל בחברת ילדים או נערים, וגם בוגרים, שאינם מתקשרים למי שהוא בעל רגישות?! מתוך כך הוא עלול להיקלע למצב בו יישאר תמיד בודד, כמעט ללא חברים. ובודאי כאשר יגיע לפרקו ויצטרך להתקשר עם אישה לנישואין, תכונה זו תקשה עליו מאוד.
לכן, אתם כהורים חייבים לנקוט ב"סור מרע ועשה טוב". סור מרע, לא לרחם עליו בגלל הרגישות שיש לו, ולא לתת לו ליהנות מפירות רגישותו. עשה טוב, להקרין עליו אהבה, כמובן מתוך לב אוהב באמת, לא רק כדי להראות שאתם אוהבים אותו. ולקיים בו את הפסוק, "את אשר יאהב... יוכיח!" בהחלט להציב לו גבולות, תוך כדי לטיפה וחיבוק, גם באמירה כמו: "אתה יודע שאבא ואמא אוהבים אותך אבל מעשה כזה לא יתכן לעשותו". גם כאשר הוא מגיב בהתכנסות, לא לחפש אחריו ולנסות לקרוא לו לחזור לשגרה, אלא לומר לו: "אנו יודעים שאתה תברח כעת לפינה. אתה יכול לברוח. לא נרדוף אחריך. אבל תדע שאנו מחכים לך באהבה שתחזור". התייחסות זו, גם אם לא תביא לתוצאה מיידית, יש בה תשדיר רב ערך, ותיקון גדול עבורו לעתיד.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
41 - התמודדות עם ילד רגיש
42 - החינוך לסור מרע - מהות החינוך
43 - להבין את התשדורת של הילד
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
