ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
שתי סוגיות עקרוניות יש בתחום זה, האחת עצם מינוי אישה לתפקיד של שררה, והשנייה מצד הצניעות.
אין איסור הלכתי לבחור חברת כנסת או שרה
נאמר בתורה (דברים יז, טו): "שום תשים עליך מלך", ודרשו חכמים (ספרי שם): "מלך ולא מלכה". והרמב"ם (מלכים ה, ה) הרחיב הלכה זו לכל השררות שבישראל, ועל פי זה יש אומרים שאין למנות אישה לחברת כנסת (הרב טיקוצינסקי). וכמה מן הראשונים כתבו שהוראת התורה שלא למנות אישה נוגעת דווקא למלכות, אבל להנהגה אחרת, אם הציבור מקבל על עצמו אישה להנהגה או משפט, אין בכך פגם. וכן מצינו שהציבור קיבל על עצמו את הנהגתה של דבורה הנביאה ששפטה את ישראל (תוס' ורשב"א). וכך כתבו הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל מד) והרב הרצוג, ולדעתם דברי הרמב"ם האוסר מינוי אישה לכל תפקיד של שררה לא התקבלו להלכה. ויש אומרים שנבחרי ציבור במסגרת דמוקרטית אינם נחשבים בעלי שררה (הרב ישראלי, עמוד הימיני יב, ה), ולפי זה גם לדעת הרמב"ם מותר כיום לבחור אישה לחברת כנסת, שרה וראש ממשלה.
הרי שאף כי יש חולקים, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים אם הציבור מעוניין בכך, מותר לו לבחור חברת כנסת או שרה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
238 - ר' ישראל סלנטר מול ההשכלה
239 - מוסר, תורה ומדע
240 - נשים בתפקידים ציבוריים
טען עוד
שאלת הצניעות
עוד סוגיה ישנה כאן והיא שאלת הצניעות. במקום שלא מקובל שאישה תעסוק בענייני ציבור והנהגה, ממילא העיסוק בכך אינו צנוע. אמנם אין בזה איסור גמור, ולכן אם יהיה בכך צורך גדול, ראוי שהאישה המתאימה תמלא תפקידים ציבוריים, גם כאשר הדבר אינו מקובל.
עמדת מרן הרב קוק
הנהגת הצניעות היא הסיבה לכך שלפני כתשעים שנה מרן הרב קוק זצ"ל התנגד למתן זכות בחירה לנשים. באותה תקופה לא היה מקובל שנשים ישתתפו בבחירות. גם במערב אירופה ובאמריקה עוד לא ניתנה אז זכות בחירה לנשים, וממילא הדבר נתפש כלא צנוע.
אמנם מרן הרב קוק הקפיד שלא לכתוב שהדבר אסור, כי אכן מבחינה הלכתית אין בזה איסור. ואף כי הפצירו בו להשתתף יחד עם רבני העדה החרדית, הרב דיסקין והרב זוננפלד, בהוראה ברורה כי הדבר אסור, לא הסכים לכך. אלא הסכים לחתום על נוסח שבו נכתב כי השתתפות הנשים היא "נגד דת משה ויהודית, ונגד רוח האומה בכלל", היינו שהדבר מנוגד להנהגת הצניעות שרווחת בישראל. על נוסח זה חתמו רוב בניין ומניין של הרבנים. ולכן כאשר השתתפות נשים בבחירות הפכה להיות רווחת, לא היה אחד מתלמידי מרן הרב קוק שסבר שיש בזה איסור.
בנוסף לכך, אחר שלא נתקבלה דעתו, והשלטון האנגלי קבע כי תינתן זכות בחירה לנשים, לא יצא מרן הרב קוק במאבק נגד ההשתתפות בבחירות או נגד הנבחרים, וכמדומה שאף לא התנגד שבפועל נשים יצביעו.
האם היה נכון להתנגד למתן זכות בחירה לנשים
ישנם אנשים בציבור הדתי שמרבים להזכיר את התנגדותו של מרן הרב קוק לבחירת נשים כדי להוכיח שאין ראוי לשמוע לרבנים בענייני ציבור, שהנה אפילו הרב קוק זצ"ל טעה בזה.
אמנם נכון, גם אז היו רבנים שסברו כי העיסוק בשאלה זו הוא טעות. כך סבר למשל אחד מחבריו ומעריציו של מרן הרב קוק, הגאון הרב אברהם שפירא מקובנא, בעל 'דבר אברהם', שכתב לרב צבי יהודה זצ"ל כי הוא מתפלא מאוד על אביו מרן הרב שנכנס לסוגיה זו, וכי מה איסור יש בזה.
ואכן גם החכם הגדול ביותר עלול לטעות, ואע"פ כן עדיף לשמוע לעצת חכמים, כי השומע פחות לחכמים טועה יותר. בנוסף לכך, לא ברור שעמדת מרן הרב קוק היתה מוטעית, כי הציבור היהודי אז בארץ היה מפולג בין חרדים וחילונים, ומרן הרב ניסה בכל כוחו לאחד את השורות. אילו היה מצליח, העם היה נבנה בארצו בעוצמה רבה לאין ערוך. הציבור החרדי הגדול בארץ ובאירופה היה מרגיש שייכות לבניין הארץ, והציבור החילוני היה קשור יותר למורשתו, והרבה מאוד מן הקלקולים שקיימים היום במדינת ישראל היו נפתרים. זה שלא זכינו לכך אינו אומר שהניסיון ליצור מסגרת חיים שתתאים לכולם יחד היה מוטעה.
סיכום
נחזור להלכה: כאשר הציבור מעוניין בכך, אין איסור לבחור נשים. אולם מנגד, גם אין לקבוע שיריון לנשים, כי במצב כזה אין ודאות שאכן רצונו של הציבור למנות אשה זו לתפקיד של שררה, ובזה יכולה להיות בעיה הלכתית. גם מצד הצניעות, כאשר ציבור בוחרים של מפלגה מסוימת רוצה באופן טבעי לבחור אישה שתייצג אותו בכנסת, משמע שאינו רואה בכך דבר חריג, וממילא אין בכך בעיה של צניעות. אבל כאשר קובעים שיריון לנשים, משמע אין הדבר טבעי ורוצים לפרוץ בכך איזו מוסכמה, וכאן יכולה להיות בעיה מסוימת של צניעות.
לפיכך אין לקבוע שיריון מקום לאישה, ומנגד גם אין לקבוע עמדה עקרונית השוללת בחירת אישה לחברת כנסת. אלא הבחירה צריכה להיעשות בדרך חופשית, אם על ידי ועדה מסדרת או בבחירות מקדימות, ובאופן זה אין איסור ואין בעיית צניעות. והבוחרים מן הסתם יבחרו את נציגיהם לפי המטרות שלשמן המפלגה קיימת, כאשר לעיתים נכנסים גם שיקולים של ייצוג, כגון רצון לתת ביטוי לעדה מסוימת, או מנגד רצון שלא להכעיס בוחרים מסוימים. ואם במסגרת שיקולים אלה יראו לנכון לבחור באישה כדי למשוך בוחרים נוספים מן האגף הפמיניסטי או החילוני, או להיפך, שלא לבחור באישה כדי למשוך בוחרים מן האגף החרדי - בחירתם ראויה, באשר היא משרתת את מטרותיה של המפלגה.
אגב, יש כאלה שחשוב להם מאוד לקבל תמיכה של חילונים, גם אם יהיו מתי מספר, אבל בתמיכה של ציבור חרדי גדול הם מקלים ראש. והתוצאות בהתאם.
למען מי נלחמות הפמיניסטיות
כאן המקום להעיר, כי פעילותן של הנשים הפמיניסטיות בישראל היא בעיקר למען נשים מאוד מסוימות, חילוניות ושמאלניות.
המאבק הראשי שלהן כיום הוא למען מינוי נשים לתפקידים בכירים בכל מערכות השלטון ובכל מועצות המנהלים. למי תביעה זו תועיל? הלא אישה שערכי המשפחה חשובים לה, משקיעה את מיטב זמנה בהרחבת משפחתה ובחינוך ילדיה. בעלה הוא זה שיוצא לעבוד במשרה מלאה ויותר כדי להביא פרנסה למשפחה, ואילו היא מסתפקת במשרה חלקית. באופן טבעי, אישה שמשקיעה פחות בעבודה, לא תוכל להתמודד על התפקידים הבכירים. לעומתה, נשים שהחליטו להשקיע את עיקר מרצן בקריירה, דחו לשם כך את נישואיהן, ולחלקן אין ילדים - הן אלו שמתמודדות על התפקידים הבכירים. כמובן, לכל כלל יש יוצאים מהכלל, אך ברוב המקרים אפליה מתקנת שנותנת עדיפות למינוי נשים תקדם באופן טבעי נשים חילוניות שערכי המסורת והמשפחה פחות חשובים להם. נשים אלו גם תומכות בדרך כלל בעמדות שמאליות. וכך נמצאה עוד שיטה לעקוף את הדמוקרטיה, ולקדם את המיעוט השמאלי לתפקידי מנהיגות.
כאשר נשים דתיות ומסורתיות מצטרפות לתביעה שימנו נשים לתפקידים בכירים, הן בעצם מעודדות התקדמות של נשים שהפנו עורף לערכי המסורת והמשפחה. האם זה יועיל להן? תשאלו את גברת פרץ.
גברת פרץ
בעלה של גברת פרץ עבד במשרד ממשלתי. הוא היה אדם נאמן וחכם. לא אחד שמנסה להתבלט, אבל חרוץ מאוד. במשך השנים למדו כולם להעריך אותו. היה ברור לכולם שכשהמנהל יפרוש, אדון פרץ יתמנה לתפקיד. משפחת פרץ מנתה שבעה ילדים, וגם גברת פרץ ציפתה מאוד לקידומו של בעלה, ולעלייה במשכורת שתבוא בעקבות זאת. היו להם ילדים לחתן, הם גם רצו לממן את הלימודים הגבוהים עבורם ואולי אף לעזור להם בקניית בית.
המנהל פרש. פרץ החל לנהל בפועל את האגף. ביום שבו ועדת המינויים עמדה להחליט על מינויו רשמית לתפקיד, החברים יחד עם גברת פרץ תכננו לערוך לו מסיבת הפתעה.
בוועדת המינויים טען נציג נציבות שירות המדינה יחד עם היועץ המשפטי, כי משרד זה הוא היחיד שאין בין הפקידות הבכירה שלו אפילו אישה אחת, וכי הדבר מנוגד לתקנות. למרות שהיה ברור כי העובדת דליה שיר פחות מתאימה ממנו, הוחלט להעלות אותה בשתי דרגות ולמנות אותה למנהלת האגף.
דליה היא עורכת דין בהשכלתה, גרושה בת ארבעים, יש לה ילד אחד שמתגורר חצי מהשבוע אצל אביו וחצי מהשבוע אצלה. היא מגיעה בשעה שבע בערב הביתה. עד אז הילד הולך לחוגים או מטופל על ידי שמרטפית. מפעם לפעם שומעים את גברת שיר גוערת במורות של בנה שאינן מתייחסות אליו כראוי. לדליה עמדות חילוניות ושמאליות מובהקות, אבל היא לא שונאת דתיים (הסיפור אמיתי, בשינוי כמה פרטים כמתבקש).
אילו היו דואגים באמת לנשים
אילו היתה דאגתה של התנועה הפמיניסטית לנשים באשר הן, היו פועלת בעיקר למען מתן אפשרות לאמהות לעבוד חצי משרה או שני שליש משרה. זו הבעיה שמציקה למרבית הנשים. המעסיקים רגילים ליום עבודה מלא של שמונה עד תשע שעות, ובמשרות יוקרתיות אף ליותר.
וכך נשים רבות, שבנוסף להשקעה שלהן בטיפוח המשפחה מעוניינות גם לעבוד ולממש את כשרונן, מוצאות את עצמן מודרות משוק העבודה.
האם לא היה ראוי יותר לפעול למענן? זה גם צודק וגם מועיל לכלכלת המדינה. ואילו ביחס למשרות בכירות, אין הצדקה לפעול למען קידומן לתפקידים בכירים של נשים שערכי המשפחה פחות חשובים להן. צריך לתבוע הגינות, שלא להפלות נשים לרעה, ומנגד גם לא להעדיף נשים לטובה.
אקווה בעז"ה עוד להמשיך לעסוק בנושא זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
