ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה
הצמא לדבר ה', ומקוים בו: "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'", מסוגל לעמוד במחיצתו של הקב"ה ארבעים יום וארבעים לילה, ללא לחם וללא מים ולהתקיים "ממוצא פי ה'" שבלחם ומים - הוא זוכה לקריאה של חיבה, קריאה של קירוב.
אבל החי בגן עדנו של הקב"ה, ותוך שעותספורות מחליף את מוצא פי ה' בפרי עץ, גם אם זה מתוך שאיפה לדעת - אין הוא ראוי לקירבה, אין הוא ראוי לחיבה.
זו גדולתו של האדם וזהו פלא כח הבחירה שניתנה לו.
מסוגל, "יציר כפיו של הקב"ה", אשר זכה ל"נשמת חיים באפיו", מכח הבחירה שניתנה לו, לקבוע את אורחות חייו כרצונו, ואז הגילוי האלוקי שיזכה לו ירחיקהו מעחל פניו, עד כדי "מפניך אסתר.
ויכול "ילוד אישה", מתוך חיפוש ושאיפה לדעת את ה', לזכות להתגלות אלקית המקרבת אותו עד כדי "פנים אל בפנים" ידבר ה' איתו.
סוד הדבר בשתי המידות: הגאוה והענוה. שתיהן ממידותיו של הקב"ה" "הגאוה והגדולה לחי עולמים". "העוז והענוה לחי עולמים" ושתיהן ניתנו גם לנברא בצלם. וחשוב הוא איך הוא משתמש בהן.
"הן האדם היה כאחד ממנו" - הרגשתו של האדם היתה שהוא "כאחד ממנו", וראוי לו שיקבע אורחותיו כרצונו - היא היא סיבת הריחוק. "והאיש משה ענו מכל אדם" - היא היא סיבת הקירוב.
רמוז הדבר בצורת הקריאה, "ויקרא - א' זעירא". מי שמגדיל את האני שלו, זוכה לכל היותר ל"ויקר" התגלות מקרית, עליו אמרו חז"ל "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", אבל מי שמקטין את עצמו, זוכה לויקרא, קריאה תמידית, קריאה בלתי פוסקת, קריאה של חיבה, קריאה של קירוב.
התשמ"ד
"ויקרא אל משה"
בשני מקומות ירדה שכינה לארץ ובשניהם קראה אל משה. המקום הראשון הר סיני, בשעת נתינת התורה נאמר: "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא למשה אל ראש ההר". והמקום השני - בעת חנוכת המשכן, שם נאמר: "וכבוד ה' מלא את המשכן ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן" - - - "ויקרא אל משה".
כל קריאה - גילוי של חיבה. חיבה בשעת מתן תורה, כמי שילמדה את בני ישראל והוא יזכה שתקרא על שמו: "זכרו תורת משה עבדי", וחיבה בשעת השראת השכינה במשכן, שישמש כעדות שהשכינה שורה בישראל.
בקריאה לעלות אל ההר במתן תורה, היתה הרגשה לעם שמשה עומד מעליהם ולא איתם, ואולי גם השכינה אינה בתוכם - ולפיכך: "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק", ואילו בחנוכת המשכן: "וירונו ויפלו על פניהם", מתוך הרגשה שמשה נמצא איתם והשכינה היא שירדה אליו וגם אליהם.
במתן תורה התגלות לשעה וקריאה חד פעמית ואילו בחנוכת המשכן התגלות לדורות, לא רק לדור המדבר כשכל העם חונה סביב למשכן ורואה עצמו קרוב לשכינה והשכינה קרובה אליו, אלא גם בהכנסם לארץ וכל אחד פנה לשדהו כרמו ופרדסו וקריאת החיבה אף היא אינה לשעה אלא לשנים, כי גילויו של משה בכל דור ודור.
התשנ"ו
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו"
המעניין כי בפתיחתו של ספר ויקרא, הוא "תורת כהנים", המכיל את עיקרי ההתגלויות אל משה עם הקמת המשכן, והצוויים על דרכי עבודת ה', לא מוזכר מי הקורא רק מי הנקרא ובהמשכו מוזכר מי הדובר ולא מי הנדבר. דומה לכך מצאנו בסיום ענין חנוכת המשכן: "ובבא משה אל אוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות - וידבר אליו". מוזכר הדובר - ובבא משה לדבר - אבל הנדבר. דומני שרצתה התורה לבאר לנו כאן את תוכנו של הכתוב: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו".
שונה היתה נבואתו של משה מנבואתם של נביאים אחרים אפילו מזו של בלעם עליו אמרו חז"ל: "בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנהו בלעם", אשר "מחזה שדי יראה נופל וגלוי עיניים", אקסטזה אישית לבשה אותו, שכתוצאה הימנה איבד את חושיו ולא היה מסוגל לעמוד, ואולי יותר ממה שזכה באותה שעה לדבור אלקי - פעלו אז הרהורי לבו.
משה, לא התרוממות רוח והרהורי לב היו לו בעת התגלות אלקית, כל חושיו היו איתו ולא איבד עשתנותיו, אלא כשם שהדבור הנאמר מאיש אל רעהו - את קולו של הדובר הוא שומע ולא דמיונות שלו, כך גם דבר ה' אליו, את הדיבור האלקי שמע באותה שעה לא מהרהורי ליבו. ולכל הדברות ולכל הצווים קדמה קריאה אלקית, קריאת חיבה, הן גם כשבא משה לדבר - קדמה קריאה אלקית אליו: "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות - ורק אז - וידבר אליו".
התשנ"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
