ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
החייל שי בן טובה גרינבאום הי"ד – מסר את נפשו למען ישראל בלבנון
מלכויות לא בערבוביא
הגמרא מספרת על הדין לאומות העולם בימות המשיח, "דָּרַשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, וְאִי תֵּימָא רַבִּי שַׁמְלַאי, לָעֲתִיד לָבֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסֵפֶר תּוֹרָה, וּמַנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ וְאוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁעָסַק בָּה יָבֹא וְיִטּוֹל שְׂכָרוֹ. מִיָד מִתְקַבְּצִים וּבָאִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּעִרְבּוּבְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו" וְגוֹ'. וְאָמַר לָהֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּכָּנְסוּ לְפָנַי בְּעִרְבּוּבְיָא, אֶלָּא תִּכָּנֵס כָּל אוּמָּה וְאוּמָּה וְסוֹפְרֶיהָ" (ע"ז ב.).
פיתוח העולם עוזר ללימוד תורה
מִיָּד נִכְנֶסֶת לְפָנָיו מַלְכוּת רוֹמִי תְּחִלָּה. מַאי טָעְמָא? מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבָא, שֶׁטִבְעָהּ יוֹצֵאת בְּכָל הָעוֹלָם. וכו' וְאוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמֶּה עֲסַקְתֶּם? אוֹמְרִים לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַרְבֵּה שְׁוָקִים תַּקְּנִינוּ, הַרְבֵּה מֶרְחֲצָאוֹת עָשִׂינוּ, הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב הִרְבֵּינוּ, וְכוּלָּן לֹא עָשִׂינוּ אֶלָּא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה". אע"פ שזו לא הייתה כוונתם, פיתוח העולם עוזר ללימוד תורה (יעב"ץ).
פרס - מַשְׁכָה מַלְכוּתַיְיהוּ עַד דְּאָתִי מָשִׁיחַ
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
699 - פרשת ויקהל תשפ"ו – חופות בספירה למי שדחה חתונה
700 - פרשת ויקרא תשפ"ו – שאלות לקראת פסח
701 - פרשת צו תשפ"ו – ליל הסדר לחיילים
טען עוד
עתידה פרס שתפול ביד רומי
מקשה התוספות הרי בסנהדרין אמרינן עתידה פרס שתפול ביד רומי. אם כן פרס לא תשלוט עד ימות המשיח? ועונה תוס' כי אחרי שהנוצרים יכבשו את הישמעאלים "עתידה מלכות רומי שתפשוט על כל העולם תשעה חדשים" ותשעה חודשים אלו יהיו כמו ימי העיבור שבהם עם ישראל גדל כמו עובר במעי אמו ואחר כך נולד שנאמר (מיכה ה ב) "לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה, וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (סנהדרין צח:).
מלחמות רומי ופרס
בגמרא יומא (י/א) יש בנושא זה מחלוקת. לדעת רבי יהושע בן לוי בשם רבי "עתידה רומי שתפול ביד פרס". וכן "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי עתידה רומי שתפול ביד פרס קל וחומר ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים נפלו כשדיים ביד פרסיים, מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים, אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים? לעומתם סובר רב כי גזירת מלך ש"פרס תפול ביד רומי". אחר כך תמלוך אדום תשעה חודשים כ"הריון" לפני לידת מלכות המשיח בישראל.
פירוש שתי הדעות בימינו
בימינו אפשר להבין את שתי הדעות שנראות מנוגדות. בצד הצבאי אין כח לפרס ולאיסלם לעמוד בפני כוחה של אדום – דהיינו המדינות הנוצריות. ולכן אמריקה מנצחת את אירן ולא משאירה לה שום אפשרות לקום על רגליה. עם זאת הדת המוסלמית מפוררת את מדינות אירופה מבפנים בהפצת דת האיסלם ומחלישה את כוחם. כך היא מתחילה לעשות גם בארה"ב. בסיום מאבקם באה ישראל ומחברת בין הצדדים הטובים של העולם המזרחי עם הצדדים החיוביים של העולם המערבי, ותוסיף עליהם את הקומה המיוחדת של ישראל.
שלבי ההתפתחות של מדינת ישראל
מי שקורא את הפרק בקודם במיכה (ד) רואה כי התיאור שלו מתאים למה שראינו ורואים במדינת ישראל. בתחילה יהיה קיבוץ גלויות "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי: וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגוֹי עָצוּם וּמָלַךְ ה' עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיּוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". אחר כך מתאר הנביא ארבע מדרגות של מלכות "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל, בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה, וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה, מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם".
מסביר המלבי"ם את המושג 'מִגְדַּל עֵדֶר' כתיאור של קיבוץ נדחי ישראל למגדל ששומר על הצאן שלא יתפזרו ולא יוזקו. המגדל הזה ממשיך וגדל ל'עֹפֶל בַּת צִיּוֹן' שהוא מבצר חזק. אח"כ "בָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה" – "שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלוך מלך לבני ישראל שהיה להם שופטים מנהיגים אותם". ואח"כ תבוא "מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם" - מלכות קבועה שהיא מלכות בית דוד.
עם ישראל מתפתח ומתחזק נגד אויביו
בפרקים הללו מזכיר הנביא את עם ישראל כמו עובר שמתפתח בהריון (מיכה ד ט-י. מיכה ה ב). בתחילה צעיר "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה" ממנו יצא מושל כמו שהתנבא יעקב אבינו "מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מושֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם". אחר כך יתחזק ויכה את אויביו כאריה טורף "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל: תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ". אמן ואמן.
שאלות לקראת פסח
האם אפשר להשתמש ברשת של תנור חמץ בפסח, ורק לעטוף אותה בנייר כסף?
מותר להשתמש בנייר כסף לדבר שקשה להכשיר אותו. חצובות, פלטה שיש וכד'. כל זה בגלל שאין בלוע יוצא מכלי לכלי ללא רוטב (רמ"א יו"ד צג). גם אם ישפך אוכל על נייר הכסף ויבלע בו לא יעבור החמץ מהרשת חמץ אל נייר הכסף. יש מהדרים להשתמש בנייר כסף עבה. ויש משתמשים בשתי שכבות שלא יבואו לחשש קריעה. חשוב לנקות את הרשת או את החצובות וכד' וליבש אותם לפני שעוטפים בנייר כסף. שהרי אם לא יעשו כך עלול הטעם הבלוע ברשת לעבור לנייר הכסף וממנו למאכל.
האם מותר למכור קמח במכירת חמץ?
יש קמח שנטחן בטחינה יבשה ויש קמח שנטחן אחרי שריית החיטים במים. הגמרא אומרת ששריית החיטים במים לא מחמיצה אותם (פסחים לו) כל עוד הם לא טחונים. ומכיון שלפעמים החיטים נבקעים בשריה ומחמיצים - לא מתירים בימינו שרייה של חיטים לפני הטחינה לפסח (שו"ע או"ח תנג ה). וכתב כף החיים (ס"ק פב) "ומכל מקום נראה דמותר לקיימם בביתם החטים כיון דמדינא דש"ס מותרים החטים בלתיתה כל שאינו קרוב להתבקע כמ"ש לקמן סימן תס"ז סעיף ט', והיינו דוקא בשרייה או רחיצה מועטת אבל בשרייה מרובה הוי חמץ גמור כמו דגן שנטבע בנהר". לכן מותר למוכרם שזה ספק ספיקא, שמא לא נשטפו, ואם נשטפו – שמא לא התבקעו, ואם התבקעו – הרי מכרנו אותם.
האם מותר להשתמש בטוסטר חמץ כשמעליו יש ארון כשר לפסח
ארון מטבח שמוגבה מעל השיש ומנקים אותו מחמץ ומאחסנים בו מוצרי פסח סגורים. האם מותר להשתמש בטוסטר חמץ שעומד על השיש מתחתיו או לא כי צריך לחשוש לאדים שעולים ממנו?
תשובה: פסקו בשו"ע ורמ"א (יו"ד קכג כד) על יין של גויים שזוקק לאדים והתעבה – שאסור בשתיה, אע"פ שאין בו רק זיעה הרי הוא כאיסור עצמו. כך אוסרים להשתמש בפסח בוויסקי שמתחילה מערבים לתת שעורה או דגן אחר עם מים חמים כדי להביא לתסיסה. הנוזל התוסס עובר תהליך זיקוק הכולל חימום הנוזל, צבירת האדים שהם האלכוהול שמתאדה, קירורם, ויישון הנוזל בחביות עץ.
לכן פסק המשנ"ב בשער הציון (או"ח תמד ד) שאין לערות רותח לתוך כלי חמץ מכלי פסח, שהאדים העולים מהחמץ שבכלי עלולים לאסור את כלי הפסח שמעליו. אמנם כל זה אסור רק אם האדים ממש צמודים לכלי ולא אם הוא גבוה מעליו.
משחת שיניים צריכה כשרות לפסח?
כתוב באור לציון (חג פח צו) שמותר להשתמש במשחת שינים שאינה כשרה לפסח כיון שהיא פסולה מאכילת כלב. ואין לחוש שמא יבלע ממנה כיון שרק מי שמכוון לאוכלו אסור משום 'אחשביה'. אבל בטעם שאינו מכוון – אין בו אחשיבה. ועוד יש אומרים שבתערובת אין אחשביה. אבל היום שיש במשחה טעם שלפעמים עשוי ממרכיבים של חמץ, ואדם רוצה בו - יש להחמיר לכתחילה לקנות משחת שיניים כשרה לפסח.
בקבוק שמן זית כשר לפסח שהשתמשו בו לחמץ – חוזר ונעור
ברוב המקומות לא משתמשים בבקבוק שמן או יין שהשתמשו בו לחמץ. השאלה היא אם בדיעבד השתמשו בבקבוק פתוח. האם האוכל מותר באכילה?
תשובה: בדרך כלל לא נוהגים להשתמש בזה. אבל בדיעבד אין איסור כי לא חוששים שמא נכנס בבקבוק חמץ וכדלקמן. הסיבה קשורה למחלוקת אם פירור חמץ שנתערב לפני הפסח בטל או לא. שורש המחלוקת הוא בדין שאומר כי כל איסור שמתערב בכל השנה בטל בשישים. וכל חמץ שמתערב בפסח לא בטל אפילו באלף מחמת חומרת איסור חמץ. יש שאלה אם נתערב החמץ קודם הפסח ונתבטל בשישים, האם כשמגיע פסח החמץ חוזר ומתעורר ולא בטל, או שאומרים אם כבר בטל לפני הפסח, הרי הוא כבר בטל ולא חוזר ומתעורר.
בשו"ע (תמז ד) פסק לכאורה כדעת הרא"ש שחמץ שנתערב בטל ו"אינו חוזר ונעור בפסח לאסור במשהו, ויש חולקים" וגם הרמ"א כתב שלא מחמירים בתערובת לח בלח "ונוהגין כסברא הראשונה בכל תערובות שהוא לח בלח (שהתערובת התערבה לגמרי) ומיהו בדבר יבש שנתערב יש לחוש לתערובת, כגון פת שנפל ליין אע"פ שנטלו משם, אסור בפסח דחיישינן שמא נשארו לו פירורין ונותנין טעם בפסח".
וכתב החיד"א (ברכ"י תמז יד. מחב"ר תסז' סק"ה) ומנהג רוב המון העם להקל בדין חוזר ונעור ע"פ דעת מרן ז"ל שפסק בשלחנ"ו סי' תמז' ס"ד דלא אמרינן חוזר ונעור לחמץ שנתבטל קודם הפסח בין יבש ביבש בין לח בלח, והכי ס"ל לרבים מן הראשונים. אמנם נהגו רוב החכמים להחמיר בדין חוזר ונעור שלא כדעת מרן ז"ל וחוששים לדעת רבים ועצומים דפליגי עליה ובכללם גדול הפוסקים הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ד מהל' חמץ ומצה וכתב שם המגיד משנה שכן דעת הרבה מהגאונים.
וכן היא דעת הרשב"א כמ"ש הבית יוסף וכן הוא בתשו' הרשב"א סי' תפה' גם רבים מן האחרונים ז"ל כתבו להחמיר בהך דינא דחוזר ונעור ובכללם הרדב"ז ח"ה סי' ב' אלפים רכט' שכתב דסברא גדולה היא לדעת האומרים חוזר ונעור דאין היתר בהיתר בטל והכא חמץ קודם הפסח מותר הוא ולא שייך בו ביטול וכשנכנס פסח שוב אסור בכל שהוא. ובפר"ח סי' תמז' סק"ה גם כתב להחמיר בהך דינא וס"ל חוזר ונעור. והגאון מהר"י חזן ז"ל בחק"ל דף קנד' ע"ב כתב שקשה להתיר נגד הגאונים שפוסקים חוזר ונעור.
ובספר ארץ חיים סי' תמז' העיד כי בזמנינו נתפשטה חומרת חוזר ונעור גם בין המון העם, כמ"ש הרב כפי אהרן הנ"ל והוסיף שגם בעיה"ק צפת ת"ו בזמנו מחמירים כל ההמון דחוזר ונעור והוא בא בנותן טע"ם לזה נמשך ע"י שרוב הת"ח המחמירים היו מתרחקים מלאכול אצל אחרים מהמון העם המקילים, ולכן אכשור דרי ונעשו כולם אגודה אחת להחמיר.
ולפי זה היה ראוי להחמיר בפרור חמץ שנפל לתוך שמן זית. אבל באמת אין כאן ודאות שנפל פרור חמץ אלא שהוא ספק רחוק, ובספק לא מחמירים כנגד דעת מרן בחוזר ונעור. כ"כ החיד"א ורבי חיים פלאגי', שפסקו שכשיש ספק אם התערב – מותר כי זה ספק ספיקא.
על מי מוטלת חובת בדיקת חמץ בישיבה?
החובה לבדיקת החמץ בחדרי השינה שלהם מוטלת על הבחורים, ואם לא בדקו – צריכים לחזור ולבדוק או לשלוח מישהו שיבדוק במקומם. אמנם, אם יצאו למילואים להציל נפשות – לא צריכים לבדוק בדיקת חמץ. וכמו שאומרת הגמרא וכך ההלכה: "ההולך ביום ארבעה עשר לדבר מצוה, כגון למול את בנו או לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בביתו, אם יכול לחזור לביתו ולבער ולחזור למצותו, יחזור ויבער; ואם לאו, יבטלנו בלבו". שימו לב שמדובר במצוות גדולות של ברית מילה או חתונה, ואעפ"כ אם יכול לחזור ולבדוק – כך יעשה.
אמנם מי שיוצא להציל חיים לא הטריחו אותו כלל לבדוק ומספיק שיעשה ביטול חמץ. "ואם היה הולך להציל מן הנהר ומן הדליקה ומהמפולת ומיד האנס - יבטלנו בלבו ולא יחזור אפילו יש שהות". וכל זה כדי שראשו לא יהיה טרוד בבדיקת החמץ שלו.
האם ניתן להגעיל לפסח מחבת המצופה טפלון?
האם ניתן להגעיל מחבת שהכינו עליה פנקיק שהוא חמץ גמור עם מעט מאוד שמן, כי היא מצופה בחומר כלשהו המונע הידבקות?
בשו"ע (תנא יא): מחבת שמטגנין בה מותרת בהגעלה ולא חייבת בליבון כי מטגנים בה עם שמן. וכתב הרמ"א כי יש מחמירין ללבן את המחבת כיון שלפעמים מטגנים במעט שמן וזה כמו אפיה. "אך בלבון כל דהו דהיינו שישרוף עליו קש מבחוץ – סגי". וכך נוהגים לכתחילה, אבל אם המחבת נקיה - מספיק להגעיל אותה במים רותחים, ובוודאי אם מדובר במחבת טפלון שעלולה להנזק – יגעיל ברותחים.
ספרדיה שנשואה לאשכנזי, האם מותר לה לאכול אפונה?
כעקרון ספרדיה שנשואה לאשכנזי שלא אוכל קטניות בפסח, לא יכולה לאכול בבית קטניות כדי שלא לבלבל את הילדים שצריכים להמשיך את דרך אביהם. אמנם בבית הוריה היא יכולה לאכול קטניות שאסורות על בעלה, כיון שבזמן שהיא מתחתנת היא לא מקבלת על עצמה את כל דיני בעלה. לכן היא גם יכולה להמשיך להתפלל בנוסח שלה וכד'. אבל כשהיא מלמדת את ילדיה להתפלל או לברך ברכת המזון – היא צריכה ללמד אותם בנוסח של בעלה כדי שלא ליצור אצל הילדים בלבול.
ובענין אפונה ירוקה אמר לי פעם מרן הרה"ג אליהו זצוק"ל כי נהגו האשכנזים בירושלים העתיקה לאכול קטניות ירוקות והיו מחמירים רק בקטניות יבשות. ולכן היה מורה לאשכנזים שיכולים להקל בקטניות ירוקות אם הם רוצים, כי זה היה מנהג ירושלים.
האם מותר לתת לקטן לאכול קטניות?
כמובן שהשאלה היא במקרה שהוריו נוהגים איסור בקטניות. התשובה היא שמותר, שהרי הרמב"ם (בפרק י"ז מהל' מאכלות אסורות הלכה כ"ז) כתב, שדבר האסור מדברי סופרים - אסור להאכיל בידים את התינוקות. השלחן ערוך או"ח (שמ"ג) פסק לאסור כדעת הרמב"ם. לעומתו פסק הרשב"א בתשובה ח"א (סי' צ"ב) שאיסור דרבנן מותר להאכיל לתינוק וכ"כ הר"ן (שבת קכ"א ע"א). קטניות אינן איסור דרבנן אלא דבר שאסור רק מכח מנהג ולכן אין מקום לאסור להאכילו לתינוקות במקום הצורך.
ואני זוכר כי פעם הראה לי אבא זצוק"ל בקטנותי מודעה על אוכל לתינוקות שמכיל קטניות, וכתוב בו שצריך לבשלו בכלים נפרדים. ומרן אבא זצוק"ל אמר לי שהמודעה הזו היא טעות שהרי מקור איסור קטניות הוא ברמ"א (תנג) ושם כתב הרמ"א על אורז ושאר מיני קטניות, כי יש אוסרים. "מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל. וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם, ואינן אוסרים אם נפלו לתוך התבשיל. וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית" וכו'.
ספרדים שנהגו איסור באורז
כתב הפרי חדש (סי' תצ"ו) כי ספרדים שנוהגים להחמיר באורז או בקטניות יכולים לבטל מנהגם ע"י התרה, וכמו שפסק בשו"ת רב פעלים ח"ג (או"ח ל'). והטעם כיון שאינו תקנת חכמים אלא מנהג שקיבלו על עצמם בגלל חשש באותו מקום. וכמו שהיו מקומות שלא אכלו מוצרי חלב או סוכר בגלל חשש, וכשעבר החשש אפשר להתיר להם בהתרת נדרים על ידי שלושה.
האם ניתן למכור חמץ לערבי בעת מלחמה?
קניתי כמות גדולה יחסית של בקבוקי בירה וכעת לא מגיעים חברים כי הם במילואים. ולא מצליח לסיים עד פסח.
תשובה: בירה היא חמץ גמור, וכל חמץ גמור לא כדאי להשאיר בבית שכן כתב בשו"ע (תמח ג) חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס. ואם מכרו או נתנו לאינו יהודי שמחוץ לבית קודם הפסח, אע"פ שהישראל מכרו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו, מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי, או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט; אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני".
הנך רואה שהתיר השו"ע מכירה רק אם החמץ אינו בבית היהודי. ונוהגים היום לכתוב בשטרי המכירה שמוכרים לנכרי או משכירים לו את המקום שבו נמצא החמץ. ובאמת דבר זה נראה כהערמה ובמיוחד בעת מלחמה. מי יתן לערבי להכנס לביתו בלילה להשתמש עם החמץ שבבית היהודי? לכן טוב להחזירם לחנות לפני הפסח.
המוצא חמץ זרוק ברחוב יותר מכזית
התורה אומרת "לא יראה לך חמץ". וחכמינו אמרו "שלך אי אתה רואה. אבל של אחרים מותר". לכן אין איסור לראות חמץ זרוק ברחוב שאינו שלו. ואפילו היה שלו והפקירו הרי כעת אינו שלו. ולכן גם לא יגביה אותו כדי לסלקו, שבהגבהה שלו הוא עלול לקנות אותו ולעבור על איסור.
אמנם אם אדם חושש שבנו או מישהו אחר יקח אותו ויכשל בו, יגביה אותו ויאמר לעצמו שהוא לא מתכוון לקנותו. וכן אם החמץ מאוס שאינו ראוי לאכילת כלב – אין שום חשש בהרמתו ובהנחתו בפח האשפה.
האם מי שמתפלל ביחידות אומר הלל בתפילת ערבית של ליל הסדר ?
בשו"ע (תפז ד) כתוב "בליל ראשון של פסח גומרין ההלל בצבור בנעימה בברכה תחלה וסוף, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות" וכתב הרמ"א "וכל זה אין אנו נוהגים כן, כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל". והיום יש קהילות רבות של אשכנזים שאומרות הלל בליל פסח בערבית בבית הכנסת שמעלתו רבה ביותר.
ובכף החיים ס"ק מב כתב כי אם שכחו הקהל לומר ההלל בלילי פסחים כשבא לביתו ונזכר יאמר תכף ההלל בברכה קודם כל דבר. הרי שגם ביחיד אומרים אותו.
האם נטל"פ מותר בפסח
כשמתארחים אצל קרובי משפחה והם משתמשים בכלים שיש ספק על הכשרתם לפסח. האם אסור לאכול מהאוכל שלהם?
בשו"ע (תמז יא) כתוב כי נותן טעם לפגם, מותר גם בפסח. והרמ"א כותב "שיש מחמירין, וכן נוהגין באלו המדינות. ובמקום שיש מנהג להחמיר, אפילו משהו ונותן טעם לפגם – אסור". אמנם כל מה שאסר הרמ"א הוא בנותן טעם לפגם בתוך הפסח. אבל לפני הפסח בוודאי שמותר (משנ"ב ס"ק לט). ובכף החיים (ס"ק י) כתב כי אם יש עוד טעם להתיר נותן טעם לפגם – מתירים גם לדעת הרמ"א בדיעבד ולא לכתחילה.
האם מותר להרטיב מצה בפסח?
בגמרא (פסחים לט:) כתוב כי מצה אפויה שבישלו אותו - לא מחמיצה. כי כשהמצה נאפתה לגמרי - אין חשש חימוץ ע"י הרטבה או בישול. וכך פסק הרמב"ם (בהלכות חמץ ומצה פ"ג ה"ה) והשו"ע (תס"ג) שקמח העשוי ממצה אפויה וטחונה מותר לבשלו ולא חוששים שמא יחליפו אותו בקמח חיטה רגיל.
אמנם יש נוהגים לא להשתמש בקמח מצה שמא יחליפו אותו במקום שאינם בני תורה (פסחים מ.) ויש נוהגים שלא לאכול כלל מצות שבאו במגע עם מים שמא יש קמח לא אפוי על המצות או בתוכן (שו"ת בסוף שו"ע הרב ו). וגם שו"ע הרב כתב "באמת כי גם שאינו איסור גמור וברור מדינא מ"מ המחמיר תבא עליו ברכה ואינו מן המתמיהין לאמר כי היא חומרא בלא טעם". שמא לא התבשל הקמח מספיק.
ומנהג זה לא פשט בכל ישראל וכך גם היה מנהגו של מרן הרב אליהו זצוק"ל להרטיב את המצות בשביל אלה שקשה עליהם לאכול מצה קשה. והכל לכבוד ובשביל שמחת החג שגם היא מצווה דאורייתא.
הכשרת מכונת קפה לפסח
אפשר להכשיר מכונת קפה לפסח. רוב המשתמשים לא משתמשים בקפסולות של תחליף קפה העשוי מדגנים. ולא משתמשים בתחליף חלב העשוי משיבולת שועל. במכונות כאלה צריך רק לנקות אותם שלא יהיה בהם פירור של חמץ וכד'.
במכונות שבהם הרתיחו חלב של שיבולת שועל. צריכים להכשיר את החלק שבא במגע עם החלב ולשים אותו בתוך מים רותחים. או להרתיח בתוכו מים עם טיפה של סבון נוזלי. ואם השתמשו בקפסולות קפה שעשוי דגנים, צריכים לעשות אותו דבר גם בחלק של הרתחת הקפה.
האם אפשר להשתמש במכונת קפה, שגוי השתמש?
מותר להשתמש במכונת קפה שהשתמש בה גוי. א] הוא לא מטריף את המכונה. ב] אין להחמיר בדיעבד בבישול עכו"ם בקפה משני טעמים. הטעם הראשון שהקפה מבושל קודם שמגיע למכונת הקפה ואפשר להשתמש בו בשעת דחק גם בלי בישול בשביל להתעורר. הטעם השני שלא אוכלים את קפה הטחון כמות שהוא אלא בתערובת של מים רותחים שהם הרבה יותר מכמות הקפה. ובמים אין איסור של בישול עכו"ם, והקפה בטל אליהם.
מקלט ציבורי שהוא גם בית כנסת ואנשים נכנסים אליו עם פלאפונים וכלבים
בית כנסת שנמצא בתוך מקלט ציבורי הוא אורח במקלט, ואינו בית קבע. ולכן אסור למתפללי בית הכנסת למנוע מאנשים להכנס למקום הזה אפילו אם הם באים בשבת בלי כיפה או עם פלאפון דלוק וכד'. וראוי לנצל את הזמן הזה שבו אנשים נמצאים בבית הכנסת להאיר להם פנים ולא להעיר להם. ובוודאי המפגש המאיר שלהם עם המתפללים יקרב אותם לאביהם שבשמים.
על כן ראוי שכל גבאי יכין את כל המתפללים שלא יקום מישהו בקנאות להעיר לבאי המקלט. ויכין ממתקים וכיבוד לכל מי שמגיע לבית הכנסת שמשמש כמקלט, ויכין אחד שיספר לילדים סיפורי צדיקים. ואפשר לארגן להם קריאת תהילים או שיחה מעניינת אם הם קשובים. וזה אפשר לעשות בכל מקלט או מרחב מוגן. וראוי מאוד בכל בנין לנצל את השהות המשותפת במקלט לקירוב לבבות שלא נעשה מספיק בימים אחרים.
סיפור
בדיקת החמץ של סבא
אני זוכרת את בדיקת החמץ בערב פסח. אנחנו היינו מחביאים את עשרת פתיתי החמץ וסבא זצ"ל היה משתף איתנו פעולה בחיפוש. כשהיינו קטנים, סבא היה עושה את זה כמו משחק, כך כולנו היינו שותפים במצווה והכל היה בדרך של כיף. במהלך הבדיקה סבא לא היה מדבר והיה עושה לכל דבר סימון "אהמ" - שפירושו: לשים בצד, "אהמ-אהמ" - פירושו: לקרוא לסבתא. תנועת ידיים עם חיוך ענק - פירושה: "איפה החתיכה שהחבאתם כל כך טוב, ואני לא מצליח למוצאה?"
(יעל בן אליהו – נכדת הרב)
חמץ בפסח
סיפרה הרבנית תליט"א: כמה חודשים לפני פסח הייתי מנקה היטב את הבית כדי שלא יהיה בו שום פירור של חמץ. הרב זצ"ל עצמו היה בודק בדיקת חמץ במשך כמה שעות את כל הפינות של הבית כדי שלא יהיה בו שמץ של חמץ.
פעם אחת בליל הסדר הוא לא היה יכול לישון. הוא אמר לי: חלמתי שיש בבית חמץ. אמרתי לו: אם כן, אני לא ישנה בבית אפילו לא רגע אחד. אך זה לא יכול להיות כי ניקיתי את כל הבית ולא היתה פינה שלא בדקת אותה. ביקשתי ממנו שיגיד לי איפה בדיוק זה נמצא, והוא אמר לי: צריך לבדוק!
שוב בדקתי את כל הבית ולא מצאתי כלום. חזרתי אליו וביקשתי שיעשה שאלת חלום. אמר לי: פתחי את הספר. הוא נתן בידי ספר תנ"ך ואמר לי לספור כמה דפים. ספרתי ודפדפתי ואחר כך אמר לי לספור כמה שורות, וספרתי. ואחר כך אמר לי לספור כמה מילים, וספרתי. שאל אותי: איזו מילה יש שם?. ואמרתי לו: רפואות.
"לכי לארון התרופות" אמר לי.
הלכתי לארון ומצאתי שם שמן חיטה שרופא הביא לי ביום ערב פסח לתרופה שביקשתי ממנו לטיפול באחד הילדים. הוא הביא את התרופה אחרי בדיקת החמץ ולא חשב שיש בזה בעיה של חמץ, ושמתי את התרופה בארון התרופות. ואילולי החלום של הרב, לא הייתי יודעת שיש לי חמץ בבית.
(הרבנית צביה חנה אליהו תליט"א, אשת הרב)
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
