ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- כנסים וימי עיון
- יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בפשט, דרכי ציון אבלות מעמ"י שלא מגיעים. אך באמת גם אומות העולם היו מגיעות, וגם הן כעת לא.
השאל העולה מהפרק: אם ירמיהו בוכה על הבדידות בין האומות, מה נעשה עם הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"?
המפרשים מסבירים שכשהאומות שמחים, אנו שמחים עמהם, וכשנענשים, אנו לא איתם.
הפירוש הראשוני, שלא אכפת לנו מהם, לא ייתכן, שהרי אברהם אב המון גויים. אנו צריכים להשפיע על אומות העולם.
בשירת האזינו כתוב "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר". אנו מבודדים מאומות העולם בכך שאיננו מאמצים את מנהגיהם ואמונתם.
וכן "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב" – רש"י: לא כמו "איכה ישבה בדד", אלא שאין צריך שמירה וכל יחיד יכול לגור מפוזר.
חשוב להבין איפה אנחנו נמצאים. כמעט חצי מעמ"י פה. הלכתי עם אבא פעם בין ששת הימים לתשעה באב. בא אלינו שכן ואמר בפליאה: "שמעתי שיש אנשים שעדיין צמים בתשעה באב!" אבא הסביר לו שיש עוד דברים חסרים. גם כשהגענו לכותל, כולם היו מאושרים, ואבא הוציא מספריים ועשה קריעה לי ולאחי.
אסור שהשמחה במה שיש תחסיר מאיתנו את מה שאין. צריך להיות מאוד מדוייקים. אחד הדברים שאין, זה ה"בדד". וזה מבהיל – לפעמים כל האו"ם מצביע נגד, חוץ ממיקרונזיה. מה זה הדבר הזה?!
לא רק שאיננו מצליחים להשפיע אך השפעתו על אומות העולם, אלא שהשפעתו הפוכה – כל העולם נגדו!
אחד הדברים שהתפרסמו היום על השואה, זה שארה"ב ידעה ויכלה להפציץ את אושוויץ, וכשבאו היהודים האמריקנים לנשיא ארה"ב, הוא אמר להם שזה לא אינטרס אמריקני. הם צריכים להפציץ את הבסיסים של הנאצים, ולא את מחנות ההשמדה. "אבל אחים שלנו נשרפים שם!" "אתם יהודים או אמריקנים?" על זה לא היתה להם תשובה. אבל זה היה שקר, כי היו מטוסים שחזרו משדה הקב עם פצצות, ולא הטילו אותם בדרכם חזור על המחנות.
כשאנו עולים, עולים עד הרקיע. כשיורדים, יורדים עד התהום. אנו כמו מלך על האומה. מלך, משפיע על כולם, אבל יש לו בדידות מסויימת. הוא לא מתרחץ עם כולם. כשאנו במקומנו הנכון, ירושלים הופכת להיות "רבתי בגויים" – מכובדת. כמו "רבים קמים עלי". בימי מרדכי ואסתר, כשהמן גזר גזירה, אף אחד לא התקומם. כולם עמדו הכן ליום המזומן להשמדת היהודים. כשעמ"י לבש מלכות, כל אומות העולם נישאו את היהודים.
כתוב על אחאב שמלך בכיפה. איך? הרי צבא אחאב כשני חשיפי עזים מול צבא ארם! הגמרא מביאה מקור, ששלח בכל הממלכות לחפש את אליהו. שלטונו לא היה ממש, אלא מערכת יחסים כזו שיכל להפעיל לחץ על כל הממלכות לחפש את אליהו הנביא.
אליהו הנביא זו דמות שאמורה להגיע לעמ"י ברגעים מאוד משמעותיים: כשעמ"י מתערבב באומות העולם, רגע לפני שנכנסים לארץ, רגע לפני קיום ברית אבות. כמו כן, בימי אחאב. לאחאב היה כח כמו שלמה. הוא בנה ערים חדשות. הוא היה יכול להחזיר את מלכות בית דוד למקומה. היה מתאים לאליהו לבוא ברגע הזה ולמשוך את הכל קדימה, כמו בימי משה רבנו.
גם היום אנו במצב כזה. צריך את אליהו הנביא, שיאמר: איננו מושפעים מאומות העולם, אלא משפיעים עליהם.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז במסתרים תבכה נפשי מפני גווה
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז המקדש מאז ועד היום - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז זכר למקדש או זכר לחורבן? - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
