ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ען ישראל
בעל תרומת הדשן פסק, שיכולה להפריש מדין "זכין לאדם שלא בפניו", שהרי ודאי ניחא לבעלת הבית שתפריש את החלה.
אמנם בגמ' (חולין יב.) נאמר שאם אדם שלח שליח להפריש עבורו תרומה והלך אדם אחר מיזמתו והפריש אין ההפרשה מועילה, אך תרומת הדשן (תה"ד) מחלק בין המקרים. שם יש סברה שבעה"ב רוצה שדווקא השליח ששלח יפריש משום שיודע מהי כמות ההפרשה הרצויה בעיני בעל הבית. אך בחלה בזמן הזה כולם מפרישים כזית ומן הסתם ניחא לבעלת הבית בהפרשת המשרתת.
עוד שואל המהר"י איסרלין מהגמ' (ב"מ כב.) האומרת שמהמקור של דין שליחות (כן תרימו גם אתם תרומת ד', "גם" - לרבות שלוחכם) לומדים דן נוסף, "מה אתם לדעת אף שלוחכם לדעת", כלומר השליח צריך להיות ממונה מדעתו של המשלח, וכאן המשרתת נעשית שליחה של בעלת הבית שלא מדעתה!
הוא עונה שכאשר ידוע לנו מראש שמן הסתם ניחא לבעה"ב בשליחות, הרי זה נחשב שליחות מדעת. הגמרא מיעטה רק מקרה שבו בשעת הפרשת התרומה לא היתה אומדנא שהוא רוצה, אח"כ בא בעה"ב ואמר שהוא רוצה בכך, אז אין זה מועיל, משום שבשעת ההפרשה לא היתה כלל דעת של המשלח. כדבריו פסק הרמ"א בשו"ע יו"ד סי' שכ"ח סעיף ג.
אולם קצות החושן (סימן שו"ע חו"מ רמ"ג סק"ח) חולק על פסק זה, וטוען שדין "זכין לאדם שלא בפניו" נאמר רק כאשר זוכים במשהו לאדם, אך אין זכין מאדם שלא בפניו. אפילו במקום שיש אומדנא גמורה שניחא ליה בזה, מכל מקום לא נכללה בדין "זכין" אלא היכולת להכניס נכסים לאדם וכדומה, לא להוציא ממנו. ולכן לא מועילה הפרשת החלה של המשרתת כאשר היא עושה זאת ללא ידיעת בעלת הבית.
מאידך, מדין שליחות לא תועיל ההפרשה משום שזוהי שליחות שלא מדעת (ולא כפירושה של תה"ד למושג זה).
בגליון הקודם הבאנו מחלוקת אם "זכין" הוא מדין שליחות או דין עצמאי.
מחלוקת זו קשורה לנדון שלנו, שהרי אם "זכין" הוא משום אומדנא שהיה עושה אותו שליח (כדעת תוס' כתובות יא, ד"ה מטבילין", שהובאה בגליון הקודם) צודקים, בוודאי, דבריו של תה"ד. "זכין" הוא, בעצם, שליחות בלי דעת המשלח בפועל, משום שישנה אומדנא לדעתו.
דברי קצות החושן, לעומת זאת, בנויים על התפיסה ש"זכין" אינו ממש שליחות ויש לדין "זכין" גדרים אחרים.
(אולם, גם לדעת הרשב"א שזכין אינו מטעם שליחות, עדיין יתכן שדין "זכין" מועיל גם להוציא מהאדם, כאשר ישנה אומדנא שזהו רצונו ולא רק לזכות עבורו).
אחרונים רבים חלקו על קצות החושן.
בספר באר יצחק (לר' יצחק אלחנן ספקטור מקוובנא, סי' א') דן בשאלה אם אפשר לעשות מכירת חמץ לאדם שאינו נמצא כאן, מדין זכין לאדם שלא בפניו. (שאלה זו מצויה כאשר, ל"ע, אדם שוכב חסר הכרה בבית חולים).
בתשובתו הוא מאריך לדון בחידושו של קצות החושן ובין השאר מקשה עליו מהגמרא בפסחים (יג.) שם הורו לשומר שהפקידו אצלו חמץ (והמפקיד הלך) שימכור את החמץ לפני זמן האיסור, ורואים שיכול למכור את חמצו של חבירו, ומשמע מכאן שזכין מאדם שלא בפניו!
"מלואי חושן" (על קצות החושן שם) מביא שה"אמרי בינה" תירץ קושיה זאת שכיון שמינה אותו לשומר על נכסיו הרי כלולים בזה כל הטיפולים הנדרשים לעשות לחמץ ובכלל זה גם מכירתו, והרי הוא כשלוחו ממש.
למעשה, פסק הבאר יצחק שם, שאמנם לכתחילה אין ראוי למכור חמץ ע"י "זכין" (בלי ידיעת הבעלים), אך בדיעבד או בשעת הדחק מכירה כזאת מועילה, וכך פסקו עוד פוסקים רבים (יעויין ב"פסקי תשובות" חלק ה' עמוד ע"ז).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








