ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
בגמרא בכתובות ובעוד מקומות מבואר שישנם שבמקרה והאשה הכניסה לבעלה נכסים, עם חתונתם, ניתן להגדירם בשני דרכים:
א. נכסי צאן ברזל.
ב. נכסי מלוג.
ההבדל המהותי ביניהם הוא שנכסי צאן ברזל הופכים להיות רכוש הבעל וכנגדם הוא מתחייב לה בכתובתה שאם ימות לפניה או יתגרשו, יחזיר לה הבעל את שווי הנכסים הללו, כפי שוויים בשעת הנישואין. לעומתם נכסי מלוג נשארים רכוש האשה אלה שלבעל יש זכות להנות מן הפירות. לכן איננו מקבל אחריות עליהם וממילא יחזרו כמו שהם. כיון שאין אין אחריותם עליו,אם פחתו היא הפסידה ואם הותירו היא הרוויחה. ממהותם נגזר שמם - מלוג - מלשון מליגה דהיינו קציצת השער שהוא הפירות והשארת הראש שהוא גופם (הגהות מיימוני). לדעת הרמב"ם האשה היא הקובעת כיצד להגדיר את הנכסים שהיא מכניסה ואילו לדעת הריב"ש (סי' ק"נ) הבעל הוא המחליט אם לקבל על עצמו אחריות - כגון שרואה שעתיד להרויח או שלא לקבלה (ב"ש וח"מ בסי' פ"ה ס"ב).
זאת יש לדעת שכל סוגי הנכסים - בין מטלטלין או כספים בין קרקעות עבדים ובהמות יכולים להיות מוגדרים כנכסי צאן ברזל או נכסי מלוג.
א"כ כיצד נדע על נכס מסויים אם הוחלט שהוא מנכסי מלוג או מנכסי צאן ברזל?!
נחלקו בזה הראשונים - רבינו אפרים סובר שרק אם קיבל אחריות בפירוש או שעשו שומא וקצבו את ערכם הרי אלו נכסי צאן ברזל, אבל אם לא, אפילו כתבם במפורט בכתובה, אינם אלא נכסי מלוג. (וכ"כ בדק הבית שסובר הרמב"ם.)
לעומתו העיטור סובר שכל שכתב את הנכסים ופרטם בכתובה הרי אלו נכסי צאן ברזל. רק מה שלא כתב או שנפלו לה לאחר הכתיבה הרי הם נכסי מלוג.
גם נכסי צאן ברזל, אסור לבעל למכור, חוץ ממעות וסחורה שניתנו להוצאה שהרי אין שם בית אביה עליהם, אבל קרקעות ועבדים ואפילו מטלטלין שם בית אביה עליהם ולכן משום שבח בית אביה אסור לו למוכרם. (הריב"ש בשם הירושלמי ונפסק להלכה בשו"ע אהע"ז סי' צ).
אם כן יש לשאול, לשיטת הריב"ש, מאחר שהברירה ביד הבעל אם לקבל את הנדוניא כנכסי מלוג או כצאן ברזל וכי למה לו לקבלם כנכסי צאן ברזל וע"י כך להתחייב באחריותן, הרי בין כך ובין כך אינו יכול למכורם. מצד שני גם בנכסי מלוג הוא אוכל פירות ואינו מפסיד במה שאינם נכסי צאן ברזל.
שאלה זו הובאה בשו"ת הריב"ש ס' ק"נ. הוא השיב שישנם כמה נפקא מינות בין נכסי צאן ברזל לנכסי מלוג ונפרטם בקצרה.
א. כספים וסחורות יכול למכור כנ"ל, ואפילו שאר מטלטלין שאינו רשאי למכור, בדיעבד אם מכר, סובר הרמב"ם שמכירתן קיימת והיינו בנכסי צאן ברזל. לעומתם בנכסי מלוג גם בדיעבד המכירה בטלה. (חו"מ סי' צ', אמנם הרמב"ן והרשב"א חולקים וכן פסקו ריב"ש ורמ"א, אמנם בקרקעות לכו"ע המכר בטל)
ב. פירות היוצאים מן הפירות שבאו מעלמא כגון כפל של ולד הבהמה - בנכסי מלוג הם של האישה ובנכסי צאן ברזל הם של הבעל.
ג. כשבאה לגבות כתובתה ונדוניא שהכניסה לו - אם מדובר בנכסי צאן ברזל צריכה שומא וגוביינא בבית דין, משא"כ בנכסי מלוג.
ד. עבדי מלוג של כהן שמת אינם אוכלים בתרומה ואילו עבדים המוגדרים כנכסי צאן ברזל - אוכלים.
ה. אם הותירו הותירו לו, ולכן אם רואה שעתידים להשביח כגון גדיים שיעשו תיישים כדאי לו לקבל אחריות. אבל לענין פירות וירושה דינם שווה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











