ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
בגמרא בכתובות ובעוד מקומות מבואר שישנם שבמקרה והאשה הכניסה לבעלה נכסים, עם חתונתם, ניתן להגדירם בשני דרכים:
א. נכסי צאן ברזל.
ב. נכסי מלוג.
ההבדל המהותי ביניהם הוא שנכסי צאן ברזל הופכים להיות רכוש הבעל וכנגדם הוא מתחייב לה בכתובתה שאם ימות לפניה או יתגרשו, יחזיר לה הבעל את שווי הנכסים הללו, כפי שוויים בשעת הנישואין. לעומתם נכסי מלוג נשארים רכוש האשה אלה שלבעל יש זכות להנות מן הפירות. לכן איננו מקבל אחריות עליהם וממילא יחזרו כמו שהם. כיון שאין אין אחריותם עליו,אם פחתו היא הפסידה ואם הותירו היא הרוויחה. ממהותם נגזר שמם - מלוג - מלשון מליגה דהיינו קציצת השער שהוא הפירות והשארת הראש שהוא גופם (הגהות מיימוני). לדעת הרמב"ם האשה היא הקובעת כיצד להגדיר את הנכסים שהיא מכניסה ואילו לדעת הריב"ש (סי' ק"נ) הבעל הוא המחליט אם לקבל על עצמו אחריות - כגון שרואה שעתיד להרויח או שלא לקבלה (ב"ש וח"מ בסי' פ"ה ס"ב).
זאת יש לדעת שכל סוגי הנכסים - בין מטלטלין או כספים בין קרקעות עבדים ובהמות יכולים להיות מוגדרים כנכסי צאן ברזל או נכסי מלוג.
א"כ כיצד נדע על נכס מסויים אם הוחלט שהוא מנכסי מלוג או מנכסי צאן ברזל?!
נחלקו בזה הראשונים - רבינו אפרים סובר שרק אם קיבל אחריות בפירוש או שעשו שומא וקצבו את ערכם הרי אלו נכסי צאן ברזל, אבל אם לא, אפילו כתבם במפורט בכתובה, אינם אלא נכסי מלוג. (וכ"כ בדק הבית שסובר הרמב"ם.)
לעומתו העיטור סובר שכל שכתב את הנכסים ופרטם בכתובה הרי אלו נכסי צאן ברזל. רק מה שלא כתב או שנפלו לה לאחר הכתיבה הרי הם נכסי מלוג.
גם נכסי צאן ברזל, אסור לבעל למכור, חוץ ממעות וסחורה שניתנו להוצאה שהרי אין שם בית אביה עליהם, אבל קרקעות ועבדים ואפילו מטלטלין שם בית אביה עליהם ולכן משום שבח בית אביה אסור לו למוכרם. (הריב"ש בשם הירושלמי ונפסק להלכה בשו"ע אהע"ז סי' צ).
אם כן יש לשאול, לשיטת הריב"ש, מאחר שהברירה ביד הבעל אם לקבל את הנדוניא כנכסי מלוג או כצאן ברזל וכי למה לו לקבלם כנכסי צאן ברזל וע"י כך להתחייב באחריותן, הרי בין כך ובין כך אינו יכול למכורם. מצד שני גם בנכסי מלוג הוא אוכל פירות ואינו מפסיד במה שאינם נכסי צאן ברזל.
שאלה זו הובאה בשו"ת הריב"ש ס' ק"נ. הוא השיב שישנם כמה נפקא מינות בין נכסי צאן ברזל לנכסי מלוג ונפרטם בקצרה.
א. כספים וסחורות יכול למכור כנ"ל, ואפילו שאר מטלטלין שאינו רשאי למכור, בדיעבד אם מכר, סובר הרמב"ם שמכירתן קיימת והיינו בנכסי צאן ברזל. לעומתם בנכסי מלוג גם בדיעבד המכירה בטלה. (חו"מ סי' צ', אמנם הרמב"ן והרשב"א חולקים וכן פסקו ריב"ש ורמ"א, אמנם בקרקעות לכו"ע המכר בטל)
ב. פירות היוצאים מן הפירות שבאו מעלמא כגון כפל של ולד הבהמה - בנכסי מלוג הם של האישה ובנכסי צאן ברזל הם של הבעל.
ג. כשבאה לגבות כתובתה ונדוניא שהכניסה לו - אם מדובר בנכסי צאן ברזל צריכה שומא וגוביינא בבית דין, משא"כ בנכסי מלוג.
ד. עבדי מלוג של כהן שמת אינם אוכלים בתרומה ואילו עבדים המוגדרים כנכסי צאן ברזל - אוכלים.
ה. אם הותירו הותירו לו, ולכן אם רואה שעתידים להשביח כגון גדיים שיעשו תיישים כדאי לו לקבל אחריות. אבל לענין פירות וירושה דינם שווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
