ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
השו"ע בתחילת הלכות מתנה (חושן משפט סי' רמ"א סעיף א) כותב: "אין המקבל זוכה בה (-במתנה) או באחת מהדרכים שהקונה (כלומר: במכירה) זוכה בהן, וכיון שקנה באחת מהדרכים ההן אפילו שלא בפני עדים - קנה".
מקורו של דין זה בסוגיה במסכת קידושין (דף סה:), שם אומרת הסוגיה שבקידושין (וכן בגירושין) יש צורך בנוכחות שני עדים, ותפקידם של העדים בקידושין אינו רק בתור הוכחה לקידושין במקרה של הכחשת העובדות, אלא העדים חיוניים לעצם חלוּת הקידושין, ואם אדם קידש אישה ללא עדים אין אלו קידושין כלל.
לאחר מכן מביאה הגמ' את דברי רב אשי שאמר שלגבי ממונות - "לא איברו סהדי אלא לשקרי". בממונות כל תפקידם של העדים הוא למנוע שקרים והכחשות, אך הם אינם נצרכים לעצם חלות המכירה או המתנה, ורק ב"דבר שבערוה" (גיטין, קידושין) יש צורך בעדים לעצם חלות הדבר.
הרשב"א (בחידושיו לסוגיא שם) הקשה: הרי כל המקור לעדים בדבר שבערוה הוא מהיקש לממונות (בממונות כתוב: "ע"פ שניים עדים יקום דבר" ובעריות כתוב "כי מצא בה ערות דבר", והגמ' בקידושין שם לומדת בהיקש שגם בדבר שבערוה צריכים שני עדים) וכיון שבממונות אין צורך בעדים לעצם החלות - מאין נלמד שבדבר שבערוה יש צורך בעדים לחלות הדבר?
הרשב"א עונה שלומדים "עדי חלות" בדבר שבערוה מהצורך בעדים בממונות כאשר ישנה הכחשה. אולם, קצות החושן (סימן רמ"א סק"א) שואל עליו שעדיין לא הסביר מדוע לא נשווה את שני הדינים!
לכן, עונה קצות החושן שמבחינה עקרונית גם בממון יש צורך ב"עדי חלות" ע"מ שתחול המכירה או המתנה, אלא שצריך להסביר את המושג "עדים".
באמת, גם בדבר שבערוה אין צורך דווקא בעדים, אלא העקרון הוא שצריך לעשות את הקידושין (או הגירושין) באופן שיהיה ניתן להוכחה לאחר מכן. ויכולת ההוכחה של הקידושין מהוו התנאי מהותי להצלחת חלות הקידושין. אין הקידושין חלים אא"כ נעשו באופן שניתן להוכה, ובדרך כלל, הדרך להוכיח את הקידושין היא עדים, ולכן הקידושין אינם חלים בלי עדים.
אך בדיני ממונות יש לנו כלל: "הודאת בעל דין כמאה עדים דמיא". כאשר האדם מודה שהוא חייב הריהו נאמן על עצמו יותר ממאה עדים.
כיון שכך, כל עסקה ממונית הריהי ניתנת להוכחה גם בלי עדים ע"י הודאתו של החייב (או של שניהם), ולכן בממונות אין צורך בעדים לחלות העסקה, משום שנוכחותם של בעלי הדין מועילה במקום העדים.
יתכן, אמנם, שהמתחייב יכחיש בב"ד את העסקה, ולא יודה בה, ואז לא תהיה הוכחה לעסקה, אך לצורך חלות העסקה די לנו שבאופן עקרוני ניתן יהיה להוכיח את העסקה. שהרי גם בקידושין בעדים ישנה אפשרות שהעדים לא יוכלו בשעת הצורך להעיד על הקידושין (כגון שעומדים למות או ללכת למדינת הים). אלא שמספיקה לנו האפשרות העקרונית להוכחת הקידושין.
ניתן עדיין לשאול, מדוע בקידושין לא תועיל הודאת בעל דין?
אולם שאלה זו כבר נשאלה בגמ' בקידושין שם, וענתה הגמ' שהאשה שמודה שנתקדשה לפלוני אינה מעידה רק לחובתה (שנאסרה לכל העולם) אלא גם לחובת הקרובים שנאסרו עליה ועליו מחמת קידושין אלו, לכן אינה נאמנת.
נציין רק, שחידוש זה של קצות החושן אינו מוסכם, ובספר "מילואי חושן" (על קצות החושן הנ"ל) הביא קושיה בשם "שערי יושר" שלפי"ז הקונה מן ההפקר יצטרך עדים שהרי שם אין בעל דין שיוכל להודות בהקנאת החפץ.
כמו כן, הביא שם קושיה של ה"חלקת יואב", מה יהיה כאשר המוכר מכר ע"י שליח ולא היה נוכח בעצמו במכירה. הרי השליח אינו יכול להודות ולחייב את המוכר, והמוכר עצמו לא היה נוכח בשעת המכירה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
