ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
א. אישה שקודם נישואיה רצתה להבריח נכסיה מבעלה ונתנה כל נכסיה לאדם אחר - המתנה בטלה דאמדינן לדעתה שודאי לא התכוונה באמת לתת את כל רכושה לאדם אחר. (עיין קידושין מט:)
אף על פי שבטלה המתנה וכשנישאה היו הנכסים שלה - אין לבעל זכות בהם, שכל נכסים שלא ידע הבעל על קיומם בשעה שנכנסה לחופה לא היתה דעתו עליהם ולא תיקנו לו קנין בהם.
ועשו נכסים אלו שהבריחה ממנו כנכסים שאין ידועים לו. אין בכך כמובן המלצה לסוג זה של יחסי ממון.
ב. אחרים שנתנו לה מתנה על מנת שאין לבעלה רשות בהן -
הסוגיא בקידושין כג: מבארת את מחלוקת חכמים ור"מ בדין קנין בעל בנכסי אשתו. נחלקו שם רב ששת ור' אלעזר בהסבר מחלוקתם.
רב ששת סובר שכולם מודים שאם אמר הנותן אני נותן לאשה על מנת שתעשה בו דבר מסויים - כגון ע"מ שתלבשי או תאכלי וכד' - אין לבעל רשות במתנה כלל.
טעם הדבר, יש מפרשים שהנותן שייר במתנתו וא"כ גם האשה עצמה לא קנתה אלא לענין מה שנתן. אחרים מפרשים שהוא מעין תנאי המעכב את הבעל מלהשתמש - שאם יקח מאשתו תתבטל המתנה למפרע.
לפי זה נחלקו התנאים כשאמר הנותן על מנת שאין לבעלך רשות אבל לא הגדיר מתנתו לשימוש מסויים - לר"מ הבעל קנה למרות רצון הנותן, שתקנת חכמים שיקנה ואילו לחכמים לא קנה.
ר' אלעזר סובר שנחלקו רק בעל מנת שתעשי בו לפיך וכד' אבל ע"מ שאין לבעלך רשות - לדעת כולם בטל התנאי וקנה.
מחלוקת מעין זו מצאנו גם בסוגיא בנדרים (פח). לרב דווקא שתהי נושאת ונותנת לפיך מהני אבל ע"מ שמה שתרצי תעשי לא מהני. ואילו לשמואל בכל ענין אין לבעל כלום.
נחלקו הראשונים כיצד לפסוק, הראב"ד ור"ת פוסקים כרב - ודווקא על מנת שתתני לפיך מהני להפקיע את זכות הבעל שאז אינה מתנה גמורה.
ואילו הרמב"ם סובר דמהני אפילו בשאמר מה שתרצי תעשי ובתנאי שגם אמר ע"מ שאין לבעלך רשות בהן.
והרמב"ן והגאונים סברי שדי במה שאמר הנותן ע"מ שאין לבעלך רשות או מה שתרצי תעשי - הופקע הבעל מאכילת הפירות.
השו"ע פסק כרמב"ם. ואילו הריב"ש וחלקת מחוקק פסקו כרמב"ן וכתבו שטוב לחוש לרמב"ם ולאמר את שתי הלשונות. וכנגדם פסק בית שמואל כמחבר. אלא שכתב שאם תפס הבעל יכול לאמר קים לי כראב"ד ויאכל פירות.
אם כן אשה שקיבלה מתנה ליום הולדתה - אם נתנו לה כסף סתם - קנה הבעל את הפירות (השימושים) והגוף (הקרן) שלה, ואם נתנו לה ע"מ שתקנה עמו תכשיט או בגד וכד' בדווקא - אין לבעל רשות במתנה.
כל זה מצד שורת הדין ואוי לו לזוג שמנהל עניניו עם יעוץ משפטי הלכתי. ההמלצה מצויה בשטר התנאים העתיק שם מצינו "ומעתה הזוג הנ"ל ינהגו יחד באהבה ובחיבה, ולא יבריחו ולא יעלימו ולא ינעלו לא זה מזו ולא זו מזה שום הברחה בעולם רק ישלטו שניהם שוה בנכסיהם" (ספר נחלת שבעה שטרות סימן ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
