ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
א. אישה שקודם נישואיה רצתה להבריח נכסיה מבעלה ונתנה כל נכסיה לאדם אחר - המתנה בטלה דאמדינן לדעתה שודאי לא התכוונה באמת לתת את כל רכושה לאדם אחר. (עיין קידושין מט:)
אף על פי שבטלה המתנה וכשנישאה היו הנכסים שלה - אין לבעל זכות בהם, שכל נכסים שלא ידע הבעל על קיומם בשעה שנכנסה לחופה לא היתה דעתו עליהם ולא תיקנו לו קנין בהם.
ועשו נכסים אלו שהבריחה ממנו כנכסים שאין ידועים לו. אין בכך כמובן המלצה לסוג זה של יחסי ממון.
ב. אחרים שנתנו לה מתנה על מנת שאין לבעלה רשות בהן -
הסוגיא בקידושין כג: מבארת את מחלוקת חכמים ור"מ בדין קנין בעל בנכסי אשתו. נחלקו שם רב ששת ור' אלעזר בהסבר מחלוקתם.
רב ששת סובר שכולם מודים שאם אמר הנותן אני נותן לאשה על מנת שתעשה בו דבר מסויים - כגון ע"מ שתלבשי או תאכלי וכד' - אין לבעל רשות במתנה כלל.
טעם הדבר, יש מפרשים שהנותן שייר במתנתו וא"כ גם האשה עצמה לא קנתה אלא לענין מה שנתן. אחרים מפרשים שהוא מעין תנאי המעכב את הבעל מלהשתמש - שאם יקח מאשתו תתבטל המתנה למפרע.
לפי זה נחלקו התנאים כשאמר הנותן על מנת שאין לבעלך רשות אבל לא הגדיר מתנתו לשימוש מסויים - לר"מ הבעל קנה למרות רצון הנותן, שתקנת חכמים שיקנה ואילו לחכמים לא קנה.
ר' אלעזר סובר שנחלקו רק בעל מנת שתעשי בו לפיך וכד' אבל ע"מ שאין לבעלך רשות - לדעת כולם בטל התנאי וקנה.
מחלוקת מעין זו מצאנו גם בסוגיא בנדרים (פח). לרב דווקא שתהי נושאת ונותנת לפיך מהני אבל ע"מ שמה שתרצי תעשי לא מהני. ואילו לשמואל בכל ענין אין לבעל כלום.
נחלקו הראשונים כיצד לפסוק, הראב"ד ור"ת פוסקים כרב - ודווקא על מנת שתתני לפיך מהני להפקיע את זכות הבעל שאז אינה מתנה גמורה.
ואילו הרמב"ם סובר דמהני אפילו בשאמר מה שתרצי תעשי ובתנאי שגם אמר ע"מ שאין לבעלך רשות בהן.
והרמב"ן והגאונים סברי שדי במה שאמר הנותן ע"מ שאין לבעלך רשות או מה שתרצי תעשי - הופקע הבעל מאכילת הפירות.
השו"ע פסק כרמב"ם. ואילו הריב"ש וחלקת מחוקק פסקו כרמב"ן וכתבו שטוב לחוש לרמב"ם ולאמר את שתי הלשונות. וכנגדם פסק בית שמואל כמחבר. אלא שכתב שאם תפס הבעל יכול לאמר קים לי כראב"ד ויאכל פירות.
אם כן אשה שקיבלה מתנה ליום הולדתה - אם נתנו לה כסף סתם - קנה הבעל את הפירות (השימושים) והגוף (הקרן) שלה, ואם נתנו לה ע"מ שתקנה עמו תכשיט או בגד וכד' בדווקא - אין לבעל רשות במתנה.
כל זה מצד שורת הדין ואוי לו לזוג שמנהל עניניו עם יעוץ משפטי הלכתי. ההמלצה מצויה בשטר התנאים העתיק שם מצינו "ומעתה הזוג הנ"ל ינהגו יחד באהבה ובחיבה, ולא יבריחו ולא יעלימו ולא ינעלו לא זה מזו ולא זו מזה שום הברחה בעולם רק ישלטו שניהם שוה בנכסיהם" (ספר נחלת שבעה שטרות סימן ט).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









