בית המדרש

  • מדורים
  • שער לדין
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • דיני ממונות במשפחה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרציה

undefined
2 דק' קריאה
בשבוע שעבר הבחנו שמתנה שניתנה לאישה ע"י בעלה - האשה אוכלת פירות ולא הבעל. כאן לא חלה תקנת חכמים "מה שקנתה אישה קנה בעלה". השבוע נביא עוד שני מקרים שאין לבעל זכות בנכסי אשתו.
א. אישה שקודם נישואיה רצתה להבריח נכסיה מבעלה ונתנה כל נכסיה לאדם אחר - המתנה בטלה דאמדינן לדעתה שודאי לא התכוונה באמת לתת את כל רכושה לאדם אחר. (עיין קידושין מט:)
אף על פי שבטלה המתנה וכשנישאה היו הנכסים שלה - אין לבעל זכות בהם, שכל נכסים שלא ידע הבעל על קיומם בשעה שנכנסה לחופה לא היתה דעתו עליהם ולא תיקנו לו קנין בהם.
ועשו נכסים אלו שהבריחה ממנו כנכסים שאין ידועים לו. אין בכך כמובן המלצה לסוג זה של יחסי ממון.
ב. אחרים שנתנו לה מתנה על מנת שאין לבעלה רשות בהן -
הסוגיא בקידושין כג: מבארת את מחלוקת חכמים ור"מ בדין קנין בעל בנכסי אשתו. נחלקו שם רב ששת ור' אלעזר בהסבר מחלוקתם.
רב ששת סובר שכולם מודים שאם אמר הנותן אני נותן לאשה על מנת שתעשה בו דבר מסויים - כגון ע"מ שתלבשי או תאכלי וכד' - אין לבעל רשות במתנה כלל.
טעם הדבר, יש מפרשים שהנותן שייר במתנתו וא"כ גם האשה עצמה לא קנתה אלא לענין מה שנתן. אחרים מפרשים שהוא מעין תנאי המעכב את הבעל מלהשתמש - שאם יקח מאשתו תתבטל המתנה למפרע.
לפי זה נחלקו התנאים כשאמר הנותן על מנת שאין לבעלך רשות אבל לא הגדיר מתנתו לשימוש מסויים - לר"מ הבעל קנה למרות רצון הנותן, שתקנת חכמים שיקנה ואילו לחכמים לא קנה.
ר' אלעזר סובר שנחלקו רק בעל מנת שתעשי בו לפיך וכד' אבל ע"מ שאין לבעלך רשות - לדעת כולם בטל התנאי וקנה.
מחלוקת מעין זו מצאנו גם בסוגיא בנדרים (פח). לרב דווקא שתהי נושאת ונותנת לפיך מהני אבל ע"מ שמה שתרצי תעשי לא מהני. ואילו לשמואל בכל ענין אין לבעל כלום.
נחלקו הראשונים כיצד לפסוק, הראב"ד ור"ת פוסקים כרב - ודווקא על מנת שתתני לפיך מהני להפקיע את זכות הבעל שאז אינה מתנה גמורה.
ואילו הרמב"ם סובר דמהני אפילו בשאמר מה שתרצי תעשי ובתנאי שגם אמר ע"מ שאין לבעלך רשות בהן.
והרמב"ן והגאונים סברי שדי במה שאמר הנותן ע"מ שאין לבעלך רשות או מה שתרצי תעשי - הופקע הבעל מאכילת הפירות.
השו"ע פסק כרמב"ם. ואילו הריב"ש וחלקת מחוקק פסקו כרמב"ן וכתבו שטוב לחוש לרמב"ם ולאמר את שתי הלשונות. וכנגדם פסק בית שמואל כמחבר. אלא שכתב שאם תפס הבעל יכול לאמר קים לי כראב"ד ויאכל פירות.
אם כן אשה שקיבלה מתנה ליום הולדתה - אם נתנו לה כסף סתם - קנה הבעל את הפירות (השימושים) והגוף (הקרן) שלה, ואם נתנו לה ע"מ שתקנה עמו תכשיט או בגד וכד' בדווקא - אין לבעל רשות במתנה.
כל זה מצד שורת הדין ואוי לו לזוג שמנהל עניניו עם יעוץ משפטי הלכתי. ההמלצה מצויה בשטר התנאים העתיק שם מצינו "ומעתה הזוג הנ"ל ינהגו יחד באהבה ובחיבה, ולא יבריחו ולא יעלימו ולא ינעלו לא זה מזו ולא זו מזה שום הברחה בעולם רק ישלטו שניהם שוה בנכסיהם" (ספר נחלת שבעה שטרות סימן ט).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il