ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגמרא (ב"מ ד.) מובאת מחלוקת ביחס למי שמודה במקצת התביעה, אלא שעל אותו מקצת שהודה אומר "הילך", דהיינו שאומר 'הא לך מה שאני באמת חייב', ובשאר, אני כופר".
רש"י (ב"מ שם) מסביר את הדעה שב'הילך' אין שבועת מודה במקצת: "לא הוצאתים ושלך הם בכל מקום שהם". וביאר הר"ן את דבריו, שרק בפיקדון שייך דין הילך, מכיוון שהפיקדון בעין, והוא שייך לתובע, וברגע שהנתבע מודה, הרי הפקדון נחשב ברשות התובע.
ומבואר דסברתו היא, שהטוען הילך מבטל את התביעה על אותו מקצת, שהרי אומר הוא שאותו מקצת מעולם לא יצא מרשות התובע, וא"כ אין לו סיבה לתובעו, וממילא נשארה רק התביעה על המקצת שלא הודה בו, ונמצא שהנתבע כופר בכל התביעה. ולשיטה זו לא שייך הפטור של הילך בהלוואה.
לעומתו של רש"י סוברים הגאונים והרמב"ן, שטענת הילך שייכת הן בפיקדון והן בהלוואה. אלא שבפיקדון, אפילו אינו מזומן בידו של הנתבע בשעת התביעה אלא נמצא בביתו או במקום אחר חשיב הילך ובזה סברי כרש"י. אבל בהלוואה, רק אם המעות מזומנות בידו להשיבם לתובע מיד בשעת התביעה בבי"ד הרי זה הילך. ואפשר לומר, שהם מרחיבים את סברת רש"י, דהיינו שכל שהמעות מזומנות ביד הנתבע והוא מוכן למוסרם לתובע מיד, הרי זה כאילו כבר נתנם לתובע, וא"כ אין כאן תביעה אלא על הנותר. אלא שלסברתם לא אמרינן שלא היתה כאן הלוואה כלל, אלא נחשב הדבר אילו כבר פרע את הסכום הזה ולכן אין כאן תביעה מעיקרא.
שיטה שלישית היא שיטת הרמב"ם, שסובר שגם בפיקדון, צריך שיהיה הכלי שמודה בו מזומן בידו, וא"כ בין בהלוואה בין בפיקדון כשמזומן בידו ליתנו מיד הרי זה "הילך" ופטור הוא משבועה, וכשאינו מזומן בידו, אפילו נמצא הכלי בביתו אינו הילך וחייב שבועה.
ואולי סברתו היא, שביחס למה שבטוח התובע שיקבל, דהיינו, את מה שהודה מהנתבע, אין טעם לתביעתו ולכן נחשב הדבר כאילו לא תבע. אבל כשאינו בטוח בפירעון שהרי הפיקדון עדיין בבית הנתבע, יש טעם לתביעתו להשיב לו את הפקדון.
שיטה רביעית הינה שיטת בעל התרומות בדעת הרמב"ם, שרק אם כבר פרע בפועל לפני התביעה נפטר משבוע, אבל כל שלא פרע כבר אפילו בפיקדון המזומן בידו, חייב הנתבע להשבע על מה שכפר.
לסיכום, לרש"י, רק בפיקדון שייך דין הילך, ואפילו אינו מזומן בידו, לגאונים, אף במלוה אם מזומן בידו, וכן פסק הש"ך. לרמב"ם, רק כשמזומן בידו בין בפיקדון בין במלוה, וכן נראה שפסקו הטור והשו"ע, ולבעל התרומות רק בשכבר פרע בפועל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











