ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נצחון אמיתי הוא כאשר מנצחים את האויב והופכים אותו לאוהב. אם רק נצחנו את האויב ודיכאנו אותו, הנצחון עדיין איננו שלם. רק כאשר הופכים את האויב לאוהב אז הנצחון שלם.
כך הדבר במלחמה פיזית, וכך הדבר במלחמה רוחנית. התרבות היוונית האלילית אשר התפתחה ביוון, תרבות של טיפוח היופי, הספורט, אולימפיאדה, התיאטרון, הספרות והשירה, ההומניזם, הסתערה על האמונה. זו היתה תרבות חיצונית יח"צנית, מגרה, מבריקה, מושכת, מרשימה. היא התפשטה במהירות על פני עמים רבים, אשר היו תחת שלטון היוונים, והיא גם חדרה לארץ-ישראל. יהודים רבים נסחפו אחריה ונעשו למתיוונים.
במבט הראשון, ההתפתחות התרבותית היוונית היתה מנוגדת ניגוד גמור לתורת ישראל, וכדברי בעל "חובות הלבבות": "חורבן הנפש בתיקון הגוף ותיקון הנפש בחורבן הגוף", כי הנפש והגוף תרתי דסתרי המה. מי שעוסק בגופו, מי שעוסק בחיצוניות, ביופי, בספורט, ושקוע בזה, הוא מואס בעולם הרוחני.
אך כח האמונה היהודי גבר וניצח, והניצחון היה בזה שהאמונה הישראלית כבשה את צדדי המעלות של התרבות היוונית והכניסה אותה תחת כנפי השכינה. יש מקום ליופי, אבל לא כערך בפני עצמו, אלא יש לגלות ולפאר את התוכן האלקי - "יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם" נאמר. ופירשו חכמינו: "יפיפותו של יפת באהלי שם". ועל כן אמרו במשנה במסכת מגילה דף ח: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. כלומר אסור לכתוב תורה ונביאים וכתובים בלשון אחרת אלא ביוונית בלבד.
יש מקום לחיזוק הגוף, אבל לא כמטרה בפני עצמה, אלא על-מנת לחזק את הנשמה. נשמה בריאה בגוף בריא. יש מקום לפיתוח האומנויות, אבל לא כמטרה בפני עצמה, אלא כדי לגלות על ידם רעיונות אמוניים.
כך נכסי תרבות היוונים גוירו ונעשו לרקחות ולטבחות לתורה ולאמונה. נמצא כי הנצחון על היוונים הגדיל (וקידם) את הופעת האמונה היהודית והרחיב את גילויה באמצעות הכלים שפיתחו היוונים.
כך הדבר נמשך בכל עת מאז ועד עתה. בכל מאבק רוחני שבין ישראל לעמים, לא רק שעם ישראל עומד בו והודף אותו, אלא שמכל התמודדות רוחנית מפיק עם ישראל עוד עוצמה ועוד גדולה של אמונה.
מהימים ההם לזמן הזה. גם כיום ההתפתחות המדעית העצומה והתפתחות התנועות הרוחניות החברתיות, כמו שאיפות החופש, ההומניות, הדמוקרטיה, השוויון, אשר נושאיהן עומדים במלחמת תרבות כנגד אנשי האמונה והתורה בישראל. גם היום כאז, הנצחון מובטח לתורת ישראל, לדרך ה' העליונה. מכל ההתפתחות המדעית והרוחנית החברתית, ילקחו המעלות החיוביות והם יעשירו את הופעתה של האמונה באור חדש. כמו שהטכנולוגיה משרתת את הופעת התורה, כך גם ההתפתחות הרעיונית חברתית, אף היא תזדכך והתכנים הטובים שבה יסייעו להופעתה של התורה בכל עומקה ורוחבה.
נמצא כי ההלל וההודאה בזמן הזה אינו רק על הישועה שהיתה בימים ההם, אלא על הגילוי שנתגלה, שכל מה שמתרחש, הכל לכבודו ית', וגם אם בתחילה נראה כאילו להפך הוא, בסופו של דבר מתברר כי הכל לכבודו. אין דבר בעולם שיוצא כביכול משליטתו של רבש"ע. ממילא אין דבר בעולם שאינו חלק מגילוי כבודו יתברך שמו.
הכרה זו נוטעת בטחון ומסירה את הפחד והחרדה מסכנות רוחניות המתחדשות מדור לדור, כי הכל מכוון לטובה, הכל מכוון לגילוי ה' בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
