ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ובדברי מרן החפץ חיים מצאנו תוספת: "לא היו לו לבלעם אותן הסגולות הנעלות והמדות הטובות של נביאי ישראל. דברי הנבואה שלו, לא השפיעו עליו, הוא לא למד מהם כלום ולא התבונן בהם. ועל כן אין בכל הפרשה הפסקה אחת, לא פתוחה ולא סתומה, המבדילה בין ענין לענין, כי אותו רשע היה נסחף והולך בשטף דברי נבואתובלי בינה ובלי דעת, שלא כפי תיאור חז"ל על ההתגלות למשה "היו הפסקות משמשות ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה ופרשה" (רש"י, תחלת ויקרא), מי שאינו לומד מדבריו הוא - אינו ראוי לכתבם ואינו ראוי שיקראו על שמו.
(התשמ"ג)
"וירא בלק בן ציפור"
לפי דברי חז"ל בהבטחה ראשונה על ירושת הארץ הובטחועשר ארצות. שבע מהן קבלו בני ישראל ואילו שלש זכו בהן: עמון, מואב ועשו. לעתיד לבוא - גם שלש אלה יזכו בהם בני ישראל. הגויים שישראל עברו בקרבתם, חששו מהם לא רק גופנית, שמא יכבשו את ארצותיהם, אלא גם רוחנית, כפי שבטאו זאת חז"ל: למה נקרא שמו סיני - מיום שנתנה תורה ירדה שנאה לאומות העולם כלפי ישראל. הם הרגישו יפה יפה שאמונותיהם עשויות להתערער.
מואב, צאצאי לוט בן אחיו וחניכו של אברהם, גם הם בין מתנגדי ישראל היו. ואע"פ שמאז נפרד לוט מאברהם בדרכי שלום, לא היה ריב או עימות ביניהם, יתכן שגם זכרו לאברהם את החסד המיוחד שהציל אותם משבי כדרלעומר והשיב להם את כל רכושם. ארבעים שנות הליכת ישראל במדבר והתקרבותם אח"כ לגבול מואב, עוררו חששות בלבם, שמא יעלה הכובש גם עליהם.
"וירא בלק ... את כל אשר עשה ישראל לאמורי", כבש חלק ארץ שהיה שייך פעם למואב, ומיד האמורי לקח ישראל בעצם מה שהיה שייך למואב, נתן את דעתו להחזיר חלק ארץ זו לעצמו, אם לא ע"י מלחמה - ע"י קללתו של בלעם, כדרך שדורות הרבה לאחר מכן, רצו בני עמון לקבל את חלקם בימי יפתח.
(התשמ"ט)
"וירא בלק בן ציפור"
שנאת עולם לעם עולם אינה נובעת מן העובדה שאנו עם מפורז ומפורד בין הגויים, כפי שרצו להאמין ראשי הציונות=החילונית, ועם הקמת מדינה עצמאית תיעלם השנאה, המציאות מטפחת על פניהם והתורה גם מעידה אחרת.
בלק בן ציפור רואה את בני ישראל יוצאים ממצרים, ביד רמה ובקומה זקופה - באותה ראיה שראה אותם פרעה בהיותם בגלות במצרים - "כי עצום הוא ממנו". בהיותו בגולה הפחד הוא: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" אולי ינצל הזדמנות "ונלחם בנו", ובהיותו בן - חורין והולך לקראת עתידו: "לכה ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממנו - - - עתה ילחכו את כל סביבותינו" שניהם מרגישים את העצמה של העם הזה ושניהם מחפשים דרך להקהותה, אולי מתוך הרגשה תת הכרתית שזו עצמה לא טבעית.
אומות העולם אינן רוצות לראות אותנו לא בארצותיהם וגם לא כבן חורין בארצנו, חוששים הם מעצמתינו המוסרית=היחודית, מאותה צורה אשר בלעם הרשע ראה והלל: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" שאין עינו של האחד צרה בחברו והם מהווים חטיבה אחת בעולמו של הקב"ה, "גוי אחד בארץ" גוי מיוחד, גוי מלוכד, שהשקפת עולמו היא, מציאות אלוקית של אחד שאין יחיד כיחודו והוא מהווה ומחיה את הכל.
(התשנ"ו)
"וירא בלק בן ציפור"
שלשה היו באותה עצה על "הבן הילוד היאורה תשליכוהו": איוב, יתרו ובלעם, כך קיבלנו מחכמינו זכרונם לברכה. בלעם שיעץ - נהרג בחרב, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שהתנגד - זכו בניו לשבת בלשכת הגזית.
יתרו שהתנגד - לבו הטוב ועינו הטובה לא נתנו לו להסכים לגזירה רעה על כן זכה לראות ביציאת מצרים את ההשגחה האלקית המיוחדת על ישראל וזכה להבין גדולתו של הקב"ה "עתה ידעתי".
בלעם שיעץ - לבו היה רע ועינו היתה רעה על ישראל, והגם שהתפאר בעינו החדה: "מחזה שדי יראה נופל וגלוי עיניים", כשלון הצעתו הראשונה לא מנעה ממנו להכנס להרפתקה שניה עם ישראל ונענה ברצון רב לפנייתו של בלק "לכה ארה לי".
בלעם הכיר וידע יפה מה טוב ומה רע בעיני ה', ושמע יפה: "לא תאור את העם כי ברוך הוא". אבל כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, כדי לאזן את כוח הבחירה שניתנה לאדם, על כן מתעוררים בו כוחות טבעיים המונעים ממנו להתקרב לעולם רוחני יותר וטוב יותר. יתרו של ידע וכל חייו עברו עליו בחיפוש האמת, זכה והגיע ל"עתה ידעתי", בלעם ש"יודע דעת עליון" - עינו הרעה הביאתהו לידי כך שלא ידע גם דעת בהמתו.
(התשנ"ז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








