ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
אחרי שנתן לי את ברכתו לפרויקט השאפתני שיזמתי, הוא המשיך ומנה בפניי שני כללים שצריכים להנחות אותי במאמציי בחינוך תורני (ובחינוך בכלל). הכלל הראשון היה לזכור תמיד שהישיבה הוקמה כדי להיטיב עם התלמידים, ולא למען המורים, מועצת המנהלים או לכבודו של ראש הישיבה, אלא אך ורק למען התלמידים. תפקידו של ראש הישיבה לזכור זאת תמיד וליישם את הכלל הזה הלכה למעשה. בכל ניגוד עניינים בין רווחת המורים לרווחת התלמידים, האינטרסים של התלמידים צריכים לנצח. הוא אמר לי שאת הכלל הזה צריך להחיל גם על בבתי חולים, שבהם רווחת החולה צריכה להיות המטרה הנעלה, מעל טובתם של הרופאים, האחיות, המנהלנים וכל מי שקשור למוסד.
הכלל השני שהוא אמר שצריך להנחות אותי היה שאסור שהישיבה, או בית הספר, יהיו מיטת סדום. בסדום הקונפורמיזם היה החשוב ביותר. הייתה מיטה, ואדם שלא התאים לה בדיוק, קוצר או הוארך בהתאם לנדרש כדי שיתאים למיטה הזאת. סדום לא היה מקום שהצטיין באינדיבידואליות או בסובלנות כלפי "האחר". הוא אמר לי שכל תלמיד הוא ישיבה בפני עצמו וצריך להתייחס אליו ככזה עד כמה שרק אפשר.
השתדלתי לפעול לפי שני הכללים האלה ב-20 שנותיי כראש הישיבה, ופעמים רבות, אך לא תמיד, הרגשתי שהצלחתי.
לא מכבר קראתי מאמר בכתב-עת עברי על הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין זצ"ל, שזה מכבר זה מלאו 60 שנה לפטירתו. מחבר המאמר, כיום מנהל בכיר באחד מזרמי החינוך בישראל, סיפר על החוויה שלו כילד במעונות באחד המוסדות בירושלים לפני שנים רבות. האוכל שהוגש במוסד היה דל למדי, והנער הצעיר היה תמיד רעב. יום אחד הגישו במוסד פודינג שוקולד, והנער לקח את המנה שלו וטרף אותה מהר, ואז חזר לתור לבקש מנה נוספת. המגיש דחה את בקשתו בהערה גועלית. הנער המתוסכל והזועם הפך את מכל הפודינג ושפך את תכולתו לרצפה. הנער הוכה על מעשהו, וראש המוסד גער בו בפומבי והשפיל אותו. הוא אמר לו שאת גורלו, אם יסולק מהמוסד ואם לאו, יכריע למחרת היום הרב אריה לוין, המורה הרוחני של המוסד.
הילד עבר לילה ללא שינה ובכה על מר גורלו. למחרת בבוקר הוא פגש את הרב אריה, שביקש ממנו לשבת לידו. הוא שאל אותו: "שפכת את המיכל כמו שהם אמרו שעשית?" והילד הודה באשמה. "תעשה דבר כזה שוב?" שאל הרב אריה. "לא, לעולם לא", השיב הילד. הרב אריה שאל אותו, אז "אתה באמת אוהב פודינג שוקולד?" "כן", ענה. הרב אריה אמר, "גם אני אוהב פודינג שוקולד ולכן יש לי כאן שתי מנות. אז בוא נשב ונאכל יחד פודינג שוקולד". ברגע ההוא, סיפר המחנך, הבנתי מה זה יהודי תורני.
על מערכות החינוך בכל העולם מוטל לעמוד באמות מידה שממשלות קובעות, להתמודד עם איגודי מורים, עם התערבות מצד הורים ועוד קבוצות ואנשים. נדיר שכל רובדי הבירוקרטיה האלה מתחשבים ברווחת התלמיד הפרטי. אין מקום לפודינג שוקולד במערכת החינוך שלנו. משום כך, בתי הספר מודדים את הצלחתם לפי ציוני מבחנים ושאר קריטריונים אובייקטיביים. אך התלמיד, כפרט, לא מתאים יפה לשום קריטריון אובייקטיבי. להצליח ללמד את התלמיד כפרט ולהעניק לו תחושת ערך עצמי - זאת צריכה להיות המטרה העיקרית של החינוך. אם המטרה הזאת תושג, הידע וכל ההישגים האובייקטיביים יבואו בעקבותיה. זאת המטרה שהחינוך צריך להשיג ואליה ובה עלינו למקד את מבטנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.











