ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
כשם שמצווה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא, כך מצווה על כל יחיד הנמצא בצרה להתענות ולהתפלל, כגון אדם שיש לו חולה בתוך ביתו, או שהוא תועה בדרך, או חבוש בבית האסורים שלא כדין. ויתפלל אל ה' ויבקש רחמים מאתו יתברך שמו שיושיע אותו. ודבר זה מדרכי תשובה הוא, שלא יאמר האדם ח"ו שהצרה באה עליו במקרה, שנאמר: "והלכתם עמי בקרי \תאמרו שהצרה באה במקרה\ והלכתי עמכם בחמת קרי" \ויקרא כו כז, כח\. אבל צריך האדם לדעת כי בחטאיו הביא עליו האלהים את כל הרעה הזאת, ויפשפש במעשיו, וישוב אל ה' וירחמהו \שו"ע תקעח וכה"ח שם ס"ק א ומשנ"ב ס"ק א\.
אסור
ב.
ואע"פ שכך יאמר אדם לעצמו לא יאמר כן לחבירו, וכך נפסק בשו"ע וכשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים, וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון זה בגופו וזה בממונו, והצועק על אונאת דברים נענה מיד. וכיצד הוא אונאת דברים? אם היו יסורין באים על חברו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב \איוב ד, ו-ז\ "זכר נא מי הוא נקי אבד". וכן כל כיוצא בדברים אלו. \עיין שו"ע חושן משפט סימן רכח א-ד\
ג.
קבלת תענית - יחיד שרוצה להתענות צריך לקבל עליו תענית ביום שלפניו בתפילת המנחה. ואף על פי שאוכל ושותה אחר כך עד שיעלה עמוד השחר - אין בכך כלום. \שו"ע תקסב סע' ו. רמ"א שם סע' ח\.
ד.
כיצד מקבל תענית? ב"שומע תפילה" או קודם עושה שלום אומר: "הריני בתענית יחיד למחר. יה"ר שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת". ולדעת הרמ"א עדיף לאומרו קודם "עושה שלום". ויש אומרים נוסח אחר כמובא בסידורים.
ה.
בתענית שני חמישי ושני יכול אדם לקבל על עצמו את שלושת התעניות בעניית "אמן" על ה"מי שברך" אף על פי שאין התעניות רצופות. אך מהיות טוב לקבל כל תענית במנחה שלפניה, כיוון שעניית אמן בלבד אינה כנדר \כה"ח תקסב ס"ק ס, סא ומשנ"ב ס"ק לט יג\.
ו.
מי שהוא רגיל להתענות בעשרת ימי תשובה או בערב ראש חודש וערב ראש השנה, אין צריך לקבלם במיוחד, כיוון שהם מקובלים מכוח המנהג \כה"ח שם ס"ק כא\.
ז.
החולם חלום רע - יתענה בו ביום, ואין צריך לקבלו במנחה שלפניו \עיין דיני תענית חלום בכה"ח רפח\.
ח.
מי שהחליט בליבו להתענות ולא קיבל עליו תענית בפה, ראוי לו להחמיר ולהתענות למחרת אף על פי שזה לא היה בשעת תפילת מנחה. אמנם אם החליט בליבו רק אחרי השקיעה - אין לו להחמיר \כה"ח שם\.
ט.
אם קיבל תענית בלילה, אע"פ שאין זו קבלה לענין האמור לקמן, יש אומרים שעכ"פ חייב לצום באותו יום.
י.
הלואת תענית - מי שנדר להתענות יום אחד או עשרה ימים, ולא פרט איזה יום או ימים, אלא אמר סתם, אף על פי שקבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר, אם אירע לו צורך גדול לאכול, כגון שקורין אותו לסעודת מצווה, אף על פי שאינו שייך לסעודה, או שאדם גדול מפציר בו לאכול וקשה לו לסרב כנגדו או שהוא מצטער, הרי זה "לווה תעניתו" ויכול לאכול היום אף על פי שכבר התחיל להתענות, ומתענה תחת יום זה יום אחר. ודווקא באופן כזה שלא קיבל עליו יום מיוחד לתענית. אבל אם קיבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר, חייב להתענות ואינו רשאי "ללוות תעניתו" ולדחות את התענית ליום אחר. אפילו אם הוא מצטער אחר כך הרבה \עיין לשו"ע תקסח ס"ע ב\.
יא.
כל תענית שצריך לקבלו מבעוד יום ולא קיבלו אע"פ שהתענה אין היא נחשבת "תענית" לענין פריעת נדר אם נדר להתענות.
יב.
פדיון תענית - מי ש"קבל" עליו להתענות ומצטער הרבה בתעניתו, יכול לפדות את התענית בממון כפי עושרו, ונותן את הדמים לעניים. אבל מי ש"נדר" להיות בתענית, אינו יכול לפדות את התענית \שו"ע שם ב\.
יג.
מהו שיעור הכסף שיתן אדם לפדות תעניתו? יש אומרים מחיר האוכל שאוכל באותו יום, ויש אומרים שהשיעור הזה הוא לעני בלבד, אבל עשיר יתן לפי עושרו. \עיין כה"ח שם ס"ק נב ומשנ"ב כד\.
יד.
אי אפשר ללות תענית או לפדות בממון אחת מחמש תעניות או תענית שנגזרה על הציבור. אמנם אם ראשי הציבור גוזרים תענית, יכולים הם להודיע במפורש, כי מי שקשה לו יכול לפדות את תעניתו בממון \עיין כה"ח שם ס"ק נג ומשנ"ב ס"ק כב\.
טו.
תענית בה"ב - מי שנדר להתענות שני, חמישי ושני ולא קבע איזה ימים יתענה, מותר לו להחליף ולהתענות "חמישי שני וחמישי" אבל לא ימים אחרים, כי מסתמא היתה כוונתו להם מפני שהם "יומי דדינא" \שם ואחרונים\.
טז.
מי שמתענה תענית בה"ב \חמישי שני וחמישי\ שלאחר פסח ושלאחר סוכות, וכן בעשרת ימי תשובה, או ערב ראש חדש, ולא קבלו בשעת מנחה אלא שהוא מתענה מכוח המנהג, ואפילו כיוון בשעת עניית אמן על "מי שברך" - אם אירע ברית מילה או פדיון הבן או שאר סעודת מצווה - מצווה לאכול ואין צריך התרה, כי כל המתענה בימים אלו ולא קיבל עליו תענית במפורש על דעת המנהג הוא מתענה, והמנהג לא נתייסד להתענות במקום סעודת מצווה \רמ"א תקסח סע' ב\.
יז.
במקום שמותרין לאכול בסעודת מצווה, נפסק התענית לגמרי ומותר לאכול אחר כך גם בביתו, אבל קודם הסעודה אסור לאכול, רק אבי הבן ביום המילה והסנדק יכולים לאכול גם לפני הסעודה, כיוון שהוא כמו יום טוב להם \עיין משנ"ב תקסח ס"ק יח וכה"ח ס"ק מג\.
יח.
המתענה ביארצייט - של אביו או אמו ל"ע - יעשה תנאי בפעם הראשונה שמתענה, שאם יחול היארצייט בערב שבת יתענה רק עד אחרי ערבית של ערב שבת, ויתפלל מוקדם ויאכל כדי לא להכנס לשבת בתענית.
יט.
אם לא עשה תנאי כנ"ל והתענה אפילו פעם אחת בערב שבת עד צאת הכוכבים, גילה שכך היתה כונתו לקבל על עצמו, ואפילו אם אחר כמה שנים יפול יום היארצייט בערב שבת - יהיה חייב להתענות עד הלילה ולא יעזור לו תנאי. \שם\
כ.
אם לא עשה תנאי כנ"ל ועדיין לא חל היארצייט בערב שבת אלא רק ביום חול, יש אומרים \רש"ל בתשובה סי' ט'\ שצריך להתענות עד צאת הכוכבים אפילו בערב שבת. ויש אומרים \ט"ז ס"ק ג'\ שכל עוד לא התענה בערב שבת עד צאת הכוכבים לא קיבל כך על עצמו ויכול לעשות תנאי על כך \עיין מ"ב שם ס"ק כ"ב, וכה"ח ס"ק כ"ט ולדבריהם אפשר לסמוך על דעה זו בשעת הצורך\.
כא.
מי שרגיל להתענות בכל יארצייט - יכול להתענות אף אם לא קיבל עליו במפורש להתענות.
כב.
מדיני תענית יחיד - כל השרוי בתענית, לא ינהג עידונין בעצמו, ולא יקל ראש, ולא יהא שמח וטוב לב, כמו שכתוב "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" \שו"ע תקסח ס"ע יב ולחונים עליו\.
כג.
בתענית יחיד מותר לאדם לרחוץ את פיו במים בשחרית \עיין שו"ע תקסז ס"ע ב\.
כד.
צניעות בתענית - המתענה ומפרסם את עצמו להתפאר - הוא נענש על כך. אבל אם מפצירין בו לאכול - מותר לגלות שהוא מתענה \תקסה וכה"ח ס"ק לו ומשנ"ב ס"ק יד\.
כה.
כתב המשנה ברורה מצוה לפרסם תעניתו בתענית ציבור כשרואה שצריך לחזק ענין הצום שילמדו ממנו לצום, ולא ח"ו לשם התפארות. ואם נצרך ח"ו לאכול מחמת חולי - לא יפרסם שאכל \כה"ח ס"ק לד\.
כו.
עננו בתענית יחיד - גם מי שמתענה תענית יחיד בין תענית נדבה בין תענית חלום, אומר בתפילת המנחה "עננו" ב"שמע קולנו" כמו בתענית ציבור. ואף על פי שהוא יחיד - אומרו בלשון רבים ולא ישנה ממטבע שטבעו חכמים \רמ"א תקסב סע' ב ועיין לרמ"א תקס"ה ומג"א וט"ז שם ס"ק א'\.
כז.
כל תענית שצריך לקבלו מבעוד יום ולא קיבלו - לדעת השו"ע לא יוכל לומר "עננו" בשומע תפילה אע"פ שהתענה. ולדעת הרמ"א יכול. \תקסב ס"ע ה\.
כח.
אכל בטעות - מי שאכל שלא בהיתר בתענית בין בשוגג בין במזיד, חייב להשלים ולהתענות עד סוף התענית גם לאחר האכילה \שו"ע תקסח סע' א\, וישאל שאלת חכם כמה תעניות עליו לצום על מנת לתקן את אשר עיות. ומכל שכן אם היה יום התענית מחמת נדר שצריך להשלים נדרו אחר כך.
כט.
אם אכל כזית אוכל או שתה רביעית משקה - לא יאמר "עננו" בתפילה בתענית יחיד.
ל.
עברה הצרה - יחיד שקיבל על עצמו להתענות על צרתו ועברה, או שמתענה בשביל חולה ונתרפא או ח"ו מת - צריך להשלים כל התעניות שקבל עליו \תקס"ט א\. וכן אם קבל עליו תעניות או שאר מצווה עד שיעשה בנו בר מצווה ומת הבן קודם לכן - צריך לקיים את נדרו עד השעה שהיה ראוי להיות בנו בר מצווה \עיין רמ"א יו"ד רכ סע' טו\.
לא.
אם נודע לו כי קודם שקיבל עליו להתענות כבר עברה הסבה הרי זו "קבלה בטעות" ואינו צריך להתענות \תקסט ס"ע א ב\.
לב.
אם קבלתו היתה בלשון תנאי כגון: "אם חולה זה יבריא אצום עשרה ימים" וכד' ומת החולה בר מינן - אינו חייב להתענות \עיין שו"ע סימן תקס"ט סעי' א', כה"ח שם א. יו"ד סי' ר"כ סעי' טו'\.
לג.
תענית חלום - יפה תענית עם תשובה לבטל חלום רע כאש לנעורת, ודווקא בו ביום. ומכל מקום אינו מחויב להתענות, דאמר שמואל "החלומות שוא ידברו", אבל מחוייב לעשות תשובה ולעסוק כל היום בתורה ותפילה. ואין מתענים תענית חלום, אלא רק על מקרים מיוחדים וראוי לאדם שלא ירגיל עצמו בתענית חלום ויתפלל אל ה' וירחמהו. ואם רוצה לצום ובפרט ביום שבת ישאל שאלת חכם. \עיין שו"ע רפח סע' ד, ה והחונים עליו\.
לד.
תענית שעות - אדם שלא קיבל עליו תענית ובאמצע היום שם ליבו לכך שלא אכל כלום באותו היום ורוצה להשלים את היום בתענית עד הערב ומקבל על עצמו לצום את שארית היום, הרי זה נקרא "תענית שעות".
לה.
לדעת הרמב"ן בתענית שעות מעין זו אומר בתפילת המנחה "עננו", שהרי קבל את התענית קודם שעות התענית, אך אם אכל ושתה בבוקר ואחר כך נמלך להתענות את שארית היום הרי זו "תענית שעות" שאין אומרים בו "עננו".
לו.
מי שקיבל עליו להתענות ולא פירט כמה שעות - חייב להתענות יום שלם עד צאת הכוכבים אפילו בערב שבת \שו"ע תקסב סע' ג\.
לז.
מי שקיבל עליו "תענית יחיד" ובשעה שקיבל עשה תנאי שמקבל תענית רק עד אחרי תפלת ערבית - יכול לאכול אחרי התפילה אפילו התפלל בפלג המנחה וסיים לפני השקיעה. ולדעת הרמ"א אפילו לא התנה יכול לאכול אחרי ערבית ורק טוב שיתנה שו"ע רמ"ט סעי' ד', ועיין מ"ב שם ס"ק כ"א, ועיין בה"ל שם ד"ה: "ויש אומרים\.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








