ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
תספורת
נה. נוהגין לא להסתפר ולהתגלח בשבוע שחל בו תשעה באב. ונוהגים שלא לקצוץ שער מכל מקום בגוף. ומנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו אשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. (שו"ע שם סע' יב. כה"ח שם ס"ק פ. בא"ח שם יב).
נו. אסור לגדולים לספר את הקטנים. (שו"ע שם סע' יד).
נז. אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, או שחל ביום ראשון, מעיקר הדין לפוסקים כבית יוסף מותר להסתפר בשבוע קודם תשעה באב, אך ראוי להחמיר גם בשבוע שקודם לו ולא להסתפר ולהתגלח כדי להכנס לתשעה באב כשהוא לא מסופר. (שו"ע שם סע' ד. עיין בא"ח דברים יב).
נח. שיער הזקן המעכב את האכילה, מותר לגוזרו אפילו בשבוע של תשעה באב. (שו"ע שם סע' יג כה"ח שם ס"ק קע).
נט. אבל שחל יום ל' שלו בשבוע שחל בו תשעה באב - יגזור שיער אחרי השלושים בסכין אך לא יעשה תספורת נאה. וירחוץ בגדיו במים ללא אבקות כביסה. ומראש חדש יש מקילים (עיין שו"ע שם סע' טו. כה"ח שם ס"ק פב).
גזיזת ציפורניים
ס. שעודפים על הבשר מותר לגוזזם גם בשבוע שחל בו תשעה באב כי ציפרנייים אלו נותנים מקום לשליטת החיצוניים באדם (בא"ח דברים יג).
סא. אדם שיצא מבית האסורים יכול לגוזזם אפילו בערב תשעה באב.
סב. אשה לצורך טבילתה מותרת לגזור ציפורניה גם בתשעה באב. גם מוהל יכול לתקן ציפורניו לצורך הפריעה. (עיין כה"ח תקנא ס"ק מט).
סג. אין מקדשין את הלבנה עד לאחר תשעה באב, וטוב לטעום קודם לכן כדי לברך בשמחה (עיין רמ"א שם סע' ח. כה"ח שם ס"ק קיז. תכו סע' ב. מ"ב שם ס"ק ח. כה"ח שם ס"ק כה).
כיבוס בגדים
סד. אין מכבסין בשבוע שחל בו תשעה באב, מגבות וגרביים כיפות וכובעים ואפילו חלוק או בגד שאינו רוצה ללבשו ויש מחמירים מר"ח וכן נוהגים האשכנזים (עיין שו"ע ורמ"א תקנא סע' ג. בא"ח דברים ו. סידור חוקת עולם).
סה. כביסה במכונת כביסה שלנו אף על פי שאין בה כל כך טירחה הרי היא בכלל גזירת חז"ל ואסורה.
סו. גיהוץ של ימינו דינו ככיבוס ואסור.
סז. כאשר תשעה באב חל ביום חמישי אין לכבס ולספר בו אפילו לאחר חצות היום ואפילו שהוא לצורך שבת.
סח. חיתולים ובגדים של ילדים קטנים שמלכלכין אותן תדיר ןאין לו אחרים - מותר לכבס בצנעה. וכיום שיש חיתולי נייר עדיף להשתמש בהם. (עיין בא"ח דברים ו).
סט. יש נוהגין היתר בכיבוס בגדי קטנים בני שלוש שנים ואין למחות בהם, ורק צריך להזהירם שלא יכבסו הרבה ביחד וגם יכבסו בצנעה (בא"ח שם).
ע. אשה שצריכה ללבוש לבנים לספור ז' נקיים, מותרת לכבס, ללבוש ולהציע מצעים נקיים (רמ"א שם).
עא. אסור למסור בשבוע זה בגד למכבסה של יהודים ולא של נכרים ויש אוסרים מראש חודש (שם).
עב. אפילו אלה שאוסרים כיבוס מר"ח יכולים לתת בגדים למכבסה של נכרים קודם ר"ח אף על פי שמכבסים אחר ר"ח.
לבישת בגדים מכובסים
עג. אסור ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב. ואפילו סדינים אסור להחליף.
עד. איסור לבישת מכובסים לא נתקן על דבר מצוה, ועל כן אם אין לו טלית משומשת בין גדולה בין קטנה - מותר ללבוש טלית מכובסת.
עה. רופא, אחות, וכד' שצריכים לעבוד בבגדים נקיים מטעמי בריאות, יכינו בגדיהם כדלקמן, ואם לא הכינו לא ילבשו בגדים מלוכלכים כדי לא לגרום לזיהומים.
עו. יש לאדם להכין בגדים, סדינים, חולצות וגרביים וכל דבר שמחליפים הרבה מלפני שבוע שחל בו תשעה באב. וילבשם שעה אחת ואחר כך יסירם כדי שיוכל ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב. ואלה שמחמירים לאסור לבישת מכובסים מראש חודש, יש להם להכין כן מערב ראש חודש. ובפרט במקומות החמים (עיין בא"ח דברים ו. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט).
עז. אם לא הספיקו להכין קודם ראש חודש - יכולים להכין בר"ח עצמו, ואם גם אז לא הכינו כל צורכם - מותר להם להכין אחרי ר"ח לצורך שבוע שחל בו תשעה באב, שהאיסור מר"ח אינו אלא חומרא ואילו שבוע שחל בו תשעה באב הוא מדינא דגמ'.
עח. הזמן שצריך ללבוש בגד להוציאו מגדר "בגד מכובס" אינו קבוע והעיקר הוא שהבגד יזיע קצת מהגוף. ונהגו ללובשו כשעה או מעט פחות.
עט. מי שלא הכין בגדים וצריך להחליף בגדיו בשבוע שחל בו - לא ישליך אותו לרצפה כדי שיתלכלך, אלא יקח בגד לא מגוהץ או שיקמט אותו מעט.
לבישת מכובסים בשבת
פ. לפי הרמ"א יש ללבוש בגדים לא משובחים (בגדי חול) בשבת חזון ולפי השו"ע מותר להשתמש בשבת חזון בבגדים מכובסים ובמפות מכובסות (תקנא סע' א). לפי האר"י אסור ללבוש בשבת בגדי חול. וכן דעת הגר"א וכן נהגו רוב ישראל וכן יעשה מי שאין לו מנהג קבוע. מי שנהגו במשפחתו בעניין זה כדעת הרמ"א - ימשיך כמנהגם (ועיין משנ"ב ס"ק ו וכה"ח ס"ק יג).
פא. מי שלא הכין בגדים לפני שבת ונזכר ביום שבת והוא מאלה שנוהגים ללבוש בגדים מכובסים בשבת, לא ילבש חולצה מכובסת שעה אחת ויפשטנה כדי ללבשה אחר שבת, דאם כן נמצא הוא מכין משבת לצורך חול. כיצד יעשה? יפשוט את החולצה שלובש אותה בליל שבת, וביום ילבש במקומה חולצה מכובסת, ותשאר החולצה עליו ולא יפשטנה ביום ההוא. את החולצה שפשט בליל שבת ילבשנה אחר שבת כי עדיין לא התלכלכה הרבה מזיעה ולכלוך כיוון שלא לבש אותה הרבה. וכן יעשה אם נח במשך השבת ופושט בגדיו. וכן יעשה בגרביים ושאר בגדים הצריך להם בשבוע זו (עיין בא"ח דברים ו).
פב. מה שאמרנו שיכול אדם ללבוש בשבת בגד למספר שעות זה דוקא בבגדי שבת, אבל אי אפשר ללבוש בשבת בגדי חול כיוון שאז ניכר עליו שמכין משבת לחול.
רחיצת הגוף
פג. אין רוחצים - את כל הגוף בשבוע שחל בו תשעה באב אפילו בצונן. ויש שנהגו לאסור רחצה מראש חודש. (בא"ח דברים טז).
פד. מי שרגיל להתרחץ כל יום - לא יחמיר מראש חודש אלא רק בשבוע שחל בו.
פה. מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה - יכול לרחוץ את כל גופו. (עיין שו"ע תקנא סע' טז). ואם קשה לו לרחוץ בצונן - יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך.
פו. מותר לרחוץ לצרכים רפואיים. ולכן יולדת או מעוברת שקרובה ללדת שהרחיצה טובה לה - מותרת ברחיצה אפילו בחמין. וכן אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ - מותר לרחוץ אפילו בחמין (בא"ח דברים טז).
פז. אחות שצריכה לעבוד בבגדים נקיים ומסודרים גם מטעמי בריאות, רצוי שתלבש אותם שעה קודם שבוע שחל בו כדלעיל, ואם לא הכינה - לא תלבש בגדים מלוכלכים. וצריכה לרחוץ ולשמור נקיון כמו יולדת וכדו' כדי לא לגרום לזיהומים.
פח. מי שנוהג לא לרחוץ כל תשעת הימים, אך רגיל לרחוץ בחמין בכל ערב שבת. יכול לרחוץ במים חמים בר"ח אב שחל בערב שבת וגם בערב שבת חזון. וכן אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לו לטבול גם בערב שבת חזון. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קפט. בא"ח שם).
פט. כאשר תשעה באב חל בשבת, (ונדחה ליום ראשון) מותר, למי שנוהג לטבול בכל שבת, לטבול גם בשבת זו.
צ. הרגיל לטבול בכל יום או בכל יום שבת בבוקר ואינו מבטל מנהגו, וכן הרגיל לטבול אחר תשמיש וכן מי שראה קרי או סנדק, יכולים לטבול אף בשבוע שחל בו תשעה באב. (עיין כה"ח שם ס"ק קצ. בא"ח דברים טז. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט).
צא. מקוה שחייבים לרחוץ בו בסבון קודם הטבילה - מותר לרחוץ בו אף בסבון קודם הטבילה.
צב. מיום י"ז בתמוז עד תשעת הימים מותר ללכת לים או לבריכה אבל צריך זהירות מרובה כדלעיל מחשש סכנה. אבל בתשעת הימים - אסור.
צג. אשה - שלובשת לבנים יכולה לרחוץ כדרכה, כיוון שאינה עושה כן לתענוג. (רמ"א תקנא סע' טז).
צד. אשה שחל ליל טבילה באחד הלילות שמר"ח אב עד התענית מותר לה לרחוץ כל גופה כמנהגה בחמין ולטבול. (רמ"א שם. כה"ח שם ס"ק קצג).
צה. אשה הטובלת במוצאי תשעה באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אפילו במים חמים, ותחפוף שנית במוצאי תשעה באב ותטבול. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק קצג, קצה).
מוהל, סנדק ואבי הבן
צו. מוהל סנדק אבי הבן - ואמו נוהגין ללבוש בגדי שבת, אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן האשה שמגישה את התינוק, נוהגת ללבוש בגדי שבת כיוון שזאת כל מצוותה. אבל אסור לאיש המגיש את התינוק ללבוש בגדי שבת.
צז. אם הברית קודם שבת חזון, יש להתיר למוהל לסנדק ולאבי הבן אפילו להתגלח, מראש חודש אפילו אם כל שנה נהגו להחמיר ולא להסתפר ולהתגלח מראש חודש. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב - אין להקל (עיין שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק ו, ז, י ובמשנ"ב ושע"ת ס"ק ג).
צח. בשבת לובשים בגדים כמו כל שבתות השנה ואם רגיל ללבוש בגדים לבנים - ילבש. ואוכלים בשר ושותים יין כדרך כל השנה כולה. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק יג. משנ"ב ס"ק ו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








