ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
שיעורי הרב אליעזר מלמד לימי בין המצרים
אכילה ושתיה
א. אסור לאכול או לשתות בתשעה באב משקיעת החמה בערב תשעה באב ועד צאת הכוכבים במוצאי תשעה באב. חולה שאין בו סכנה או קטן - אינו צריך לצום.
ב. חולה האוכל בתשעה באב אינו צריך דווקא שרופא יאמר לו לאכול, אלא מי שמרגיש בעצמו חולשה ויודע שהוא חולה אף על פי שאין בו סכנה - יאכל. אך לא יאכל מעדנים או בשר ולא ישתה יין. ואם רופא יאמר לו לאכול שני תבשילין או בשר - חייב לאכול.
מעוברות ומניקות
ג. מעוברות ומניקות צריכות לצום בתשעה באב אפילו שמצטערות הרבה - אם לא במקום שיש לחוש לחולשה מיוחדת כדין חולה שאין בו סכנה. ודין חולה הוא שאף על פי שאין בו סכנה, יש להקל לו שלא להשלים התענית, רק יתענה איזה שעות, ומכל שכן אם הוא חלוש בטבעו. (שו"ע תקנד סע' ה).
ד. מניקה שאין לתינוק שלה מה לאכול, צריכה לאכול. ונהגו המניקות להתחיל את הצום עד שירגישו חולשה או חסרון חלב (עיין ברכ"י שם).
ה. יולדת עד ל' יום דינה כחולה שאין בה סכנה. ולאחר ל' יום דינה כמו כל אדם. ואם היא מרגישה חולשה מיוחדת, הרי היא כמו כל חולה שאף על פי שאין בו סכנה, מותר לה לאכול. אך אם מרגשת בעצמה שהיא בריאה לגמרי והתענית לא תזיק לה, יש לה לגמור את התענית. (עיין שו"ע תקנד סע' ו. כה"ח שם ס"ק כו-כט ומשנ"ב ס"ק יד).
קטן
ו. קטנים, עד גיל בר מצווה לא יצומו את כל צום תשעה באב; אבל צריכים לצום מספר שעות כדי להתחנך במצוות. (עיין כה"ח שם ס"ק כג).
ז. ילדים קטנים אין להאכילם מעדנים ביום זה אלא רק כדי צרכם, ויש מי שכתב להאכילם לחם ומים בלבד ולא נהגו כן. (כה"ח תקמט ס"ק ח. תקן ס"ק ט).
ח. קטנים שהגיעו לגיל שמבינים שהוא יום תשעה באב, צריך לחנכם שלא ילבשו מנעלי עור.
ט. חיילים, בכוננות מבצעית שצריכים להיות בכושר מבצעי, צריכים לאכול. חיילים שנמצאים באוהלים - ינהגו בכל מנהגי אבלות באכילה, בנעליים וכדו'.
האוכלים בתשעה באב
י. אלו שצריכין לאכול בתשעה באב, אינם צריכים לאכול כמויות קטנות כמו ביום כיפור אלא יאכלו כדרכם; אמנם לא יתענגו במאכלים, אלא בכדי צורך בריאות הגוף. (עיין שו"ע תקנד סע' ה. כה"ח שם ס"ק ל).
יא. מי שאכל שלא בהיתר ביום התענית בין בשוגג בין במזיד, חייב להמשיך לצום אף על פי שאכל (שו"ע תקס"ח סע' א'). וישאל שאלת חכם כמה תעניות עליו לצום על מנת לתקן את אשר עיוות (עיין כה"ח תקמט ס"ק ז', כה"ח תקנ"ח ס"ק י"ב).
יב. חולה האוכל בתשעה באב אם היתה אכילתו מזמן מנחה גדולה, יאמר "נחם" קודם "ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" וחותם, "ברוך אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים", ולדעת השו"ע לא יאמר "נחם" (עיין שו"ע תקנז ומשנ"ב ס"ק ה וכה"ח שם ס"ק יא ולבא"ח שם כז רק אם אכל מן המנחה ולמעלה).
רחיצה
יג. אסור לרחוץ בתשעה באב בין במים חמין בין במים קרים, ואפילו להושיט אצבעו לתוך מים אסור. ואינו אסור רק רחיצה של תענוג אבל שלא לתענוג מותר. ולכן מותר לאדם לרחוץ עד סוף קשרי אצבעותיו בבוקר כשקם משנתו, ויזהר שלא ירחוץ יותר מכן שזהו עיקר הרחיצה בשחרית מפני שרוח רעה שורה על האצבעות, ולאחר שנגבם קצת ועדיין אצבעותיו לחות קצת, יעבירן על עיניו. (שו"ע תקנד סע' ז, י, יא. בא"ח דברים כב).
יד. אם עיניו מלוכלכות הרבה ודרכו לרחצם במים, רוחצם גם עתה כדרכו ואינו חושש. וכן אם היו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה - מותר לרחוץ במקום המלוכלך. וכן כשעשה צרכיו - מותר לו לרחוץ ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו. ואם ידיו מלוכלכות ממש - יכול לרוחצם יותר מכן. (שו"ע שם סע' ט, יא).
טו. מותר לאדם לרחוץ ידיו לתפילת מנחה רק אם ידיו מלוכלכות או שהוא רגיל לרחוץ ידיו לפני כל תפילה. (כה"ח שם ס"ק נא. עיין בא"ח דברים כב).
טז. ההולך לצרכי מצווה ואין לפניו דרך אחרת רק לעבור במים, עובר במים בין בהליכתו בין בחזרתו ואינו חושש. אבל אם הולך בשביל ממונו, בהליכתו - מותר לעבור במים, ובחזרתו - אסור (שו"ע שם סע' יב, יג).
יז. הבא מן הדרך ורגליו כואבות - יכול לרחוץ אותם אף במים חמים. (עיין כה"ח שם ס"ק סג).
יח. אשה שחל טבילתה בליל תשעה באב, לא תטבול כיוון דאסורין בתשמיש (שו"ע שם סע' ח).
יט. מותר לנשים לבשל ולשטוף אוכל, שהרי אינן מתכוונות לתענוג. (עיין כה"ח שם ס"ק מד. בא"ח שם).
כ. סיכה בשמן או במשחה שהיא לתענוג - אסורה. אבל לרפואה - מותר. (שו"ע שם סע' טו).
כא. גם מי שהותר לו לאכול בתשעה באב, אסור ברחיצה ושאר העינויים אם לא שצריך להם לרפואתו.
נעילת הסנדל
כב. אסור לנעול נעליים או סנדלים של עור, אבל נעליים של בד וגומי מותרים. אמנם נעל בד שיש לה סוליה של עור - אסורה, וכן נעל עץ עם חיפוי של עור - אסורה. אבל נעל בד שיש לה קישוטי עור - מותרת (שו"ע שם סע' טז).
כג. נעל של עץ עם רצועת עור שמחזיקות את הרגל - מותרת (שו"ע שם. כה"ח ס"ק עה).
כד. יש מחמירים שלא לנעול נעל גומי עם סוליה עבה אף על פי שכולה גומי (עיין כה"ח שם ס"ק סט, ע. וכן משמע מהרמב"ם, הל' שביתת עשור פ"ג ה"ז).
כה. חיילים ההולכים במסעות רגליים בנעלי עור, וכן מי שמהלך מעיר לעיר ברגל, כיוון שהוא טורח גדול, לא אסרו עליו חז"ל לנעול נעליים, אך עדיף שילך עם נעלי גומי. אמנם כשמגיע לעיר, חולץ את נעליו. ואם נוסע ברכב, אסור בנעילת הסנדל (עיין שם סע' יז).
כו. מי שחייב לילך עם נעלי עור מחמת בריאות - ישים בנעליו עפר וכדו' לזכור את הצום והצער (כה"ח שם ס"ק פ).
כז. מי שאין לו נעלי בד - ילך עם גרביים. ואם הוא נמצא במקום נכרים שאינו יכול לילך עם גרביים ישתדל לקנות נעלי בד וגומי שלא לבטל המצווה. ואם אין לו יכול לילך עם נעלי עור (כה"ח שם ס"ק פא).
כח. אפילו מי שנועל נעליים רגילות בהיתר כדלעיל - לא מברך בברכות השחר של תשעה באב "שעשה לי כל צרכי" כיוון שרוב הציבור לא עושה כמותו. ויש סוברים לברך ברכה זו במוצאי תשעה באב כשלובשים את מנעליהם, ואין דעתו של הרב "בן איש חי" ב"רב פעלים" נוחה מזה (ר"פ ח"ב ח'. עיין כה"ח שם ס"ק עח).
לימוד תורה
כט. דברי תורה משמחין את הלב, שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים יט ט), ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבים את לבו, כגון בספר ירמיה בדברים הרעים שבו, אך פסוקי נחמה שבו ידלג. וכן פורעניות על אומות העולם שכתובים שם ידלג. וכן מותר ללמוד בספר איוב, ומדרש איכה, ובפרק אלו מגלחין במסכת מועד קטן שמדברת על דיני אבל ומנודה, ובפרק הניזקין במסכת גיטין בסיפורי החורבן. ובירושלמי סוף מסכת תענית דמיירי מחורבן. ואף באלו שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין בהם איזה קושיא ותירוץ או דרוש, כי משמחים את הלב. וכל מה שמותר האדם ללמוד בעצמו - מותר ללמוד גם עם הילדים (שו"ע תקנד סע' א, ב. כה"ח שם ס"ק ח-טו).
ל. אפילו מי שרגיל לומר בכל יום "פרקי תהלים" "סדר מעמדות" או "חק לישראל" לא יאמרם עד אחרי השקיעה במוצאי תשעה באב, וישלים ביום שאחריו.
לא. אסור ללמוד תורה גם בהרהור בתשעה באב. (שו"ע תקנד סע' ג).
שאילת שלום
לב. אסור לשאול בשלום חברו בתשעה באב. ואפילו לומר "בוקר טוב" וכד' - אסור. ואם מישהו מברך אותו לשלום - ישיב לו בשפה רפה כדי שלא יגיע למחלוקת (שו"ע שם סע' כ. כה"ח שם ס"ק צ. בא"ח דברים כד).
לג. אסור לשלוח בתשעה באב מתנה לחברו, שזהו בכלל שאילת שלום. אך מותר לשלוח מתנה או לתת צדקה לעני כל היום (כה"ח שם ס"ק צא. בא"ח שם).
לד. לא יטייל בתשעה באב ברחובות כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות ראש (שו"ע שם סע' כא).
לה. יש אוסרים לעשן סיגריות בתשעה באב ויש מתירין לעשן אחר הצהריים בצנעא בתוך ביתו. (כה"ח שם ס"ק ג).
מלאכה
לו. נוהגים שלא לעשות כל מלאכה בלילה וביום. ואיזה מלאכה אסורה? כל מלאכה שיש בעשייתה שיהוי קצת אפילו אינה מעשה אומן. אבל הדלקת חשמל, נסיעה באוטו, קשירה וכיוצא בהם מותרים, שאין בעשייתם הסחת דעת מהאבלות. ואחר הצהריים עושין את כל המלאכות. וירא שמים יחמיר כל היום, שלא יסיח דעתו מן האבלות (עיין שו"ע, רמ"א שם סע' כב. כה"ח שם ס"ק צז. בא"ח דברים כד).
לז. נוהגין לאסור משא ומתן בליל תשעה באב וכל לפני הצהריים, ומתירין אחר הצהריים. וירא שמים יחמיר כל היום, שלא יסיח דעתו מן האבלות (שו"ע שם. כה"ח שם).
לח. מותר לעשות כל מלאכה כל היום על ידי גוי (שו"ע שם. בא"ח דברים כד).
לט. טוב לחלוב הפרות בתשעה באב על ידי גוי, ואם אי אפשר מותר בעצמו (רמ"א שם סע' כב. בא"ח דברים כד).
מ. מותר לעשות כל מלאכת דבר האבד כל היום, גם בעצמו (שו"ע שם סע' כג).
מא. נוהגין שלא להכין צורכי הסעודה עד אחר הצהריים. אבל לצורך מצווה - מותר (שו"ע תקנט סע' י. כה"ח שם ס"ק עח).
מב. נהגו הנשים לנקות את הדירה אחרי חצי היום ויש מקור למנהג זה להביא אמונה בגאולה (ברכ"י תקנט סע' י).
ישיבה על ספסל
מג. נוהגין שלא לשבת על ספסל לא בלילה ולא ביום לא בבית הכנסת ולא בביתו, עד לאחר הצהריים כי אם על הארץ, ולא על הארץ ממש, אלא על שמיכה או שטיח וכדו'. שאינה גבוהה טפח (שמונה ס"מ). אחר צהרים מותר לשבת על כסא.
מד. הנוהג או הנוסע ברכב יכול לישב על כסא כדרכו.
תשמיש
מה. תשמיש המטה, אסור. ויש להחמיר שלא לנגוע באשתו בלילה וביום. ואפילו שלא להושיט משהו מיד ליד. ויש מקילים ביום - ואין להקל. (עיין שו"ע תקנד סע' יח. כה"ח שם ס"ק פה. בא"ח דברים כג).

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן חלקו הפוסקים אם מותר לאדם לשבת במסעדה שאינה כשירה ולאכול את מאכלו הכשר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









