ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כה. "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לשתמיט מיניה באב דריע מזליה" (תענית כט ב). וישתמט ממנו מראש חודש עד י' באב, ויש אומרים עד ט"ו באב (עיין בא"ח דברים א).
בנין
כו. משנכנס אב, ממעטין בשמחה. אין בונין בנייה של שמחה או לצורך מותרות. אומנם משפחה שגרה בצפיפות מותר להם לבנות על מנת להרחיב את ביתם. (שו"ע תקנא סע' ב. כה"ח שם ס"ק כד. עיין בא"ח דברים ג).
כז. בכל מקרה אם התחיל בבניה קודם ר"ח - אין צריך להפסיק.
כח. אין לסייד או לצבוע את הבית החל מראש חודש אב. אך אם יש הכרח בדבר, כגון שצריך להכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב - יכול לסייד גם אחרי ראש חודש. (מ"ב שם ס"ק יב).
כט. מי שחתם הסכם עם קבלן גוי לבנות, לסייד ולצבוע את ביתו, וזו מהמלאכות האסורות אחרי ראש חודש אב כמפורט לעיל. יבקש מהגוי לדחות את העבודה עד אחר ט' באב. אם יכול לפצותו בדבר מועט כדי שימתין עד אחר תשעה באב - נכון הדבר. ואם לאו - מותר. (עיין מ"ב שם ס"ק יב).
ל. קבלנים הבונים לציבור מותרים לבנות, שיש בזה משום מצות ישוב א"י וכן הפסד פרנסת עובדים רבים, והוא הדין לדבר האבד.
לא. עצים ועציצים - משנכנס אב, אין נוטעים קונים או שותלים עצי נוי ועציצים. אבל לטפל בהם - מותר. חקלאי שצריך ליטע עצי פרי לפרנסה וזו עונת הנטיעה - מותר. (אגב כן יש להזכיר שעצים הניטעים בלי גוש אדמה אחרי ט"ו באב - אין שנת הנטיעה נחשבת כשנה משני ערלה - שו"ע שם סע' ב).
קנייה ומכירה
לב. משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' - וכן נוהגים.
לג. סתם משא ומתן שאינו מוכרח - ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב - מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו. (עיין שו"ע שם סע' ב, ז. תקנד סע' כב. כה"ח תקנא ס"ק כא. בא"ח דברים ב).
לד. כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מר"ח גם אם מתכוון ללובשו לאחר תשעה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ר"ח. ואם מוכרח - יכול מן הדין לקנותם גם אחר ר"ח ולא יחדשם.
לה. נעליים של תשעה באב מותר ללובשן לראשונה בתשעה באב. אמנם טוב ללובשן בתחילה ביום הכיפורים (שו"ע תקנא סע' ז. כה"ח שם ס"ק צו).
בשר ויין
לו. מנהג בכל ישראל לא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים שמראש חודש עד אחרי תשעה באב. אמנם בר"ח עצמו מותרים בבשר ויין, וממוצאי ראש חודש - אסור. (עיין כה"ח שם ס"ק קכה, קכו). ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חדש (מ"ב שם ס"ק נח) ואסורים עד י' באב. ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר עוף אסור. (עיין שו"ע שם סע' ט. כה"ח שם ס"ק קכה, קכו, קל, קמה, קמו. בא"ח דברים טו).
לז. אבקת מרק בשר פרווה - מותרת אף בתשעת הימים, כי אינה בשר ממש והוא הדין למאכלים צמחוניים דמויי בשר, במקום שמפורסם שישנם מאכלים כאלו, שאינם בשר באמת (אחרונים).
לח. חולה, יולדת או מי שצריך לאכול בשר לצורך רפואה - יאכלו בשר עוף. וישתדלו להפסיק בכך מז' אב כי אותו היום חמור שבו ביום נכנסו הגויים להיכל. ומי שצריך לכך - מותר גם בו ביום. (עיין כה"ח שם ס"ק קמו, קמז, קמח)
לט. בסעודת מצווה - מותר לכל הקרובים לשמחה לאכול בשר ויין. והקרובים הם אבותיו ואחיו ובניו ועוד עשרה חברים שרגילים לבוא לשמחותיו. וכל זאת מותר אפילו בערב תשעה באב קודם חצות היום. אבל לא אחר כך. (עיין כה"ח שם ס"ק קסג, קסד ומשנ"ב עה עו).
מ. מהי סעודת מצווה? מילה ופדיון הבן אפילו שלא בזמנם, וכן בסעודת בר מצווה שהנער דורש בדברי תורה וזהו זמנה. וסיום מסכת. ויש נוהגים לא לאכול בשר גם באירועים אלו. (עיין בא"ח דברים טו). והסעודה שנוהגין לעשות בלילה שלפני המילה, אינה נקראת סעודת מצווה לענין זה. (ועיין שדי חמד ה, מערכת ס כלל דן).
מא. לדעת הרמ"א מותר לאכול בשר בסיום מסכת ואפילו אם אין דרכו בכך, ובלבד שיזמין עשרה אנשים בלבד. ולדעת היעב"ץ יכול להזמין יותר ובלבד שקשורים ללימוד בדרך זו או אחרת.
מב. לא טוב לשהות סיום מסכת לעשותו באב. אך מהדין מותר לכוין שיסיים המסכת בימים אלו (ועיין משנ"ב לעיל).
מג. הנוהגים לטעום מהתבשילים בערב שבת משום "טועמיה חיים זכו" מותרים גם בערב שבת שקודם תשעה באב.
מד. הבן איש חי (דברים טו) מביא מנהג לא לאכול בשר אפילו בסעודת ברית מילה וכד' כיון שקשה לצמצם במוזמנים, ואפשר בדגים וכד'.
מה. בשר הנשאר משבת או ר"ח מותר לאוכלו רק בסעודה רביעית. (עיין שו"ע תקנא סע' י. שדי חמד ו, מערכת בין המצרים אות ג). ואשכנזים נוהגים בזה איסור (מ"ב שם ס"ק נח).
מו. יין של הבדלה - ספרדים נוהגים שישתה המבדיל בעצמו. ואשכנזים נוהגים ליתן לקטן לשתות, ואם אין קטן - ישתה המבדיל בעצמו (רמ"א תקנא סע' י). ואין לברך על כוס יין בברכת המזון אלא אם כן בסעודת מצווה. (עיין כה"ח שם ס"ק קנב. מ"ב שם ס"ק עב).
תפירת בגדים
מז. אין תופרים - בתשעה הימים בגדים חדשים או מנעלים חדשים וכן אין סורגים או אורגים בגדים חדשים אפילו על ידי אומן גוי. (עיין שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק צו, צז. בא"ח דברים ט).
מח. מותר לתפור על ידי גוי לצורך גדול, כגון לנישואין שעתידים להיות מיד אחר תשעה באב. (כה"ח שם ס"ק קא).
מט. בית חרושת או פועל שקיבל בגד לתפירה קודם ראש חודש - מותר לתופרו עד שבוע שחל בו תשעה באב.
נ. פועל שאין לו מה לאכול וקיבל את העבודה לפני כן - מותר גם בשבוע שחל בו . (עיין בא"ח דברים ט).
נא. מותר לתקן בגד משומש אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק צט שיש אוסרים). ותיקון אומנות אסור. אולם לתפור כפתור - מותר בתשעת הימים.
נב. נשים צריכות להכין כמה זוגות גרביים, שאם יקרעו לא תצטרכנה לגרוב גרבים חדשים אך אם נקרעו - מותרות ללבוש חדשים ואפילו בתשעה באב עצמו, משום צניעות.
נג. יש נשים שנוהגות שלא לסדר החוטין לאריגה משום דזה נקרא "שתי", וכיוון שבטלה "אבן השתיה" שהיתה בביהמ"ק החמירו עליהן בזה אפילו מר"ח. (בא"ח דברים יא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
