ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
מדין המשנה (תענית כו, ב), רק בסעודה המפסקת שלפני תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, וכן נוהגים עד ימינו עולי תימן. אולם כבר בימי הראשונים נהגו בשאר קהילות ישראל להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן. יש שהחמירו בזה בכל ימות החול שבשלושת השבועות, ויש שהחמירו בשבוע שחל בו תשעה באב. בפועל, מנהג יוצאי אשכנז ומקצת מיוצאי ספרד להחמיר בכל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב, וכן נהג האר"י. למנהג רוב יוצאי ספרד מחמירים מב' אב, אבל בראש חודש, שהוא יום חגיגי, אין נמנעים מבשר ויין.
שתיית אלכוהול
משקאות אלכוהוליים מותרים בתשעת הימים, כי אין להם החשיבות היתרה שיש ליין, שאותו היו מנסכים על גבי המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים. ועל כן מיום שנחרב המקדש ובטלו הקורבנות וניסוך היין היה ראוי להימנע מבשר ומיין, אלא שאין אנו יכולים לעמוד בכך, אבל לכל הפחות נמנעים מהם בתשעת הימים (ראו בבא בתרא ס, ב).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
772 - תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם
773 - מנהגי תשעת הימים
774 - דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת
טען עוד
במוצאי שבת שבתוך תשעת הימים מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו. אפשר לשתות את כל היין שבכוס, אך עדיף להבדיל על מיץ ענבים, שאינו משמח. יש מיוצאי אשכנז שנוהגים שאם יש שם קטן שהגיע לגיל חינוך לברכות הנהנין ועדיין לא הגיע להבנת האבל על ירושלים (בין גיל שש לתשע), שיכוון המבדיל בברכת הגפן עבור הילד, והילד ישתה את היין. אבל כשאין שם ילד בגיל זה, ישתה המבדיל את היין (רמ"א תקנא, י, ומשנה ברורה ע).
יוצאי אשכנז שרוצים לשתות את יין ההבדלה רשאים, שכן כתב הרמ"א (דרכי משה תקנא, ט, בשם מהרי"ל), שגדול יכול לשתות לכתחילה את יין ההבדלה, שאם בסעודת מצווה מותר לשתות יין, קל וחומר להבדלה, שבה המצווה היא לשתות יין. ולכן בפניני הלכה (זמנים ח, יג) כתבתי ששותים את יין ההבדלה בלא חלוקה בין העדות, ורק בהערה הזכרתי שרבים מיוצאי אשכנז מעדיפים כשאפשר לתת את היין לקטן שהגיע לחינוך.
בנייה ושיפוצים
מותר בתשעת הימים לבנות בתים, אבל אסור להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה בכך צורך חיוני. וכן אסור לסייד ולצבוע את קירות הבית, או לעשות שיפוצים שנועדו לנוי או למותרות שאין בהם צורך הכרחי, כמו החלפת ארונות, וילונות ותריסים. וכאשר דחיית עשייתם לאחר תשעת הימים עלולה לגרום להפסד גדול, מותר לעשותם.
לצורך מצווה, כגון בניית בית כנסת, מותר אף לסייד ולצבוע, ולהתקין וילונות ותריסים. וכל דבר שהוא לצורך רבים, כגון בית ספר, נחשב צורך מצווה לעניין זה. נוהגים שלא להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.
משא ומתן
הורו חכמים למעט במשא ומתן בתשעת הימים, ובכלל זה להימנע ממשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות כגון תכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. בנוסף, הורו חכמים שטוב למעט גם בקניית דברים שאינם משמחים. לדוגמה, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צורכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (על פי שולחן ערוך תקנא, ב; משנה ברורה יא, יג). אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר זול במיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו - רשאי לקנותו בתשעת הימים, ויתחיל להשתמש בו רק לאחר תשעה באב.
קניות באינטרנט
שאלה : האם אפשר לבצע קניות באינטרנט בתשעת הימים, כאשר ידוע שהמוצרים יגיעו לאחר תשעה באב? ומה דין קניות שהזמנתי לפני תשעת הימים והגיעו בתשעת הימים?
תשובה : בכלל ההוראה למעט במשא ומתן ולהימנע ממשא ומתן של שמחה, יש להימנע מביצוע קניות בתשעת הימים. ואף שהמוצרים יגיעו לאחר תשעה באב, עצם חוויית הקנייה, גם דרך האינטרנט, היא בכלל משא ומתן, ויש בה צד של שמחה וביטול האבלות. אומנם מוצרים שאין בהם שמחה, ואין אפשרות לדחות את ביצוע קנייתם לאחר תשעה באב, אפשר לקנותם בתשעת הימים. במקרה שמוצרים שהוזמנו לפני תשעת הימים הגיעו בתשעת הימים, כדי להימנע מהשלב האחרון והמשמח במיוחד של המשא ומתן, יש להימנע מלפתוח את החבילה עד אחר תשעה באב. ורק אם יש בכך צורך גדול, מותר לפתוח את החבילה בתשעת הימים.
שמיעת מוזיקה בשלושת השבועות ובתשעת הימים
שלושה סוגים של שירים ומנגיניות ישנם: האחד הוא שירי שמחה, דוגמת שירי חתונה, שמהם יש להימנע מתחילת שלושת השבועות. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות, ומהם יש להימנע מראש חודש אב. השלישי, שירים עצובים דוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן, שאותם מותר לשמוע גם בתשעת הימים.
אומנם חשוב להדגיש שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העוצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר של שמחה. לכן גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אין לשומעם בקול רם.
אירועים חינוכיים־תרבותיים
שאלה : האם מותר לנגן ולשיר באירוע חינוכי־תרבותי בתשעת הימים?
תשובה : מותר בתנאי שאלו מנגינות ושירים שמתאימים לאופיים של תשעת הימים, שמבטאים את הצער על החורבן ומבטאים כיסופים לבניין התורה, העם והארץ (ראו פניני הלכה זמנים ח, ד).
איסור כיבוס
אמרו חכמים במשנה (תענית כו, ב) שאסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם הנפטר או עם חורבן הבית, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש. גם כיבוס בגדים כדי ללובשם אחר תשעה באב אסור, משום שהמכבס נראה כמי שמסיח את דעתו מהאבלות על החורבן.
זמן האיסור למנהג אשכנז ורוב יוצאי ספרד
רוב יוצאי ספרד נוהגים כדין המשנה, שאיסור כיבוס חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב, והשנה שתשעה באב חל ביום ראשון, האיסור הוא רק ביום תשעה באב עצמו. יוצאי אשכנז נוהגים להחמיר באיסור כיבוס מראש חודש אב, ורק לכבוד שבת חזון נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים ומגוהצים.
מנהגי מרוקו, ג'רבה ולוב
חלק מקהילות מרוקו וקהילת ג'רבה נוהגים להחמיר מב' באב (ברית כהונה אורח חיים ר, ט). יוצאי לוב נוהגים כיוצאי אשכנז להחמיר בכל תשעת הימים.
איסור לבישת בגדים מכובסים והבגדים המותרים
בכל הימים שאסור לכבס, כל עדה לפי מנהגה, גם אסור ללבוש בגד מכובס. וכן אסור לפרוש מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן, או להתחיל להשתמש במגבות מקלחת מכובסות. אומנם מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, כי מאחר שרגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם תענוג או פינוק אלא רק הסרת מיאוס. בשעת הצורך, אם לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם. בגדים ומצעים של תינוקות וילדים שרגילים ללכלך את בגדיהם אינם בכלל האיסור.
לבישת בגדים חגיגיים
כיוון שבתשעת הימים יש למעט בשמחה, לכל המנהגים, מיום ב' באב, אין לובשים בגדים חגיגיים כבגדי שבת, אפילו אם אינם מכובסים. לקראת ברית מילה האב והאם, המוהל והסנדק מתרחצים ולובשים בגדי שבת, ובשעת הצורך הגברים מתגלחים ומסתפרים עד שבוע שחל בו תשעה באב. והקרובים להורים בדרגה ראשונה, כהוריהם ואחיהם, רשאים ללבוש בגדי שבת, אבל אין מסתפרים. ושאר המוזמנים לובשים בגדים מכובדים, אבל לא בגדי שבת גמורים (פניני הלכה זמנים ח, יט). וכן הדין לגבי פדיון הבן, שבו בעלי השמחה הם האב, האם והכהן.
רחצה - מנהגי המקילים והמחמירים
אף שמצד תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד, נהגו הראשונים להחמיר ברחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. למעשה, שני מנהגים עיקריים רווחו בקהילות ישראל.
המקילים נהגו שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ומרחיצה בקרים לא נמנעו כלל. והמחמירים לא רחצו אף בקרים במשך כל תשעת הימים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים.
כיום, בעקבות השינויים הגדולים בהרגלי הניקיון, המחמירים נוהגים שלא לרחוץ רחצה של תענוג במשך תשעת הימים, אבל אין נמנעים מרחצה לצורך ניקיון בפושרים עם סבון ושמפו, באופן שמצד אחד אין הנאה מהרחצה, ומצד שני גם לא סובלים ממנה, וכל מגמתה היא לשם ניקיון. והמקילים נוהגים כך רק בשבוע שחל בו תשעה באב, והשנה אין לכך משמעות, מאחר שתשעה באב חל ביום ראשון.
המחמירים - יוצאי אשכנז, צפון אפריקה ובבל
יש טועים לחשוב שכל יוצאי ספרד והמזרח מקילים, אולם בפועל גם בקהילות רבות של יוצאי ספרד נהגו להחמיר, כך שבפועל ברוב קהילות ישראל נהגו להחמיר שלא לרחוץ לתענוג בכל תשעת הימים. כך נהגו ברוב קהילות צפון אפריקה, וכן נהגו בבבל (בן איש חי דברים טז). מנהג המקילים היה רווח בקהילות יוצאי ספרד בסביבות ארץ ישראל (שולחן גבוה תקנא, מט) ובמקצת קהילות בצפון אפריקה.
שחייה בבריכה
כאשר המטרה היא בילוי, גם למנהג המקילים מראש חודש אסור, מפני שכבר מתחילת חודש אב צריך למעט בשמחה. ואם המטרה בריאותית, כדרך אנשים שרגילים לשחות בכל יום כחצי שעה בבריכה, מותר עד שבת חזון.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
