ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משנכנס אב ממעטים בשמחה.
כלומר: מיום ראשון בלילה, אור ליום שני, הננו נכנסים ל"תשעת הימים". (שנת תשע"ד)
1. השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא או פרחים, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
2. משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.
מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם.
1. זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.
ב. תספורת וכביסה
1. אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז, מנהג ספרדים שלא להסתפר ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב, כלומר ממוצאי שבת חזון.
2. כל כביסה, קבעו חכמים, שיש בה שמחה, כאשר בגד מתחדש, והרי זה דומה לקונה בגד חדש ששמח בו. לכן אסרו חכמים כביסה בשבוע שחל בו ט' באב.
רוב הספרדים, אכן נוהגים לאסור כביסה רק ממוצאי שבת חזון.
1. אשכנזים, נוהגים להחמיר ולאסור כיבוס מראש חודש אב, גם בליל ר"ח, אסור.
אולם, מי שיש לו רק בגד אחד לשבת והוא התלכלך, או שיש לו כמה בגדים לשבת וכולם התלכלכו, מותר לו לכבס בגד אחד ביום חמישי או שישי לכבוד שבת חזון.
1. כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
2. כשם שאסורה כביסה, נאסר גם לגהץ, כל אחד לפי מנהגו, לאשכנזים מא' אב, ולספרדים ממוצאי שבת חזון.
3. כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת אפילו אחר שבת חזון, הואיל ואין שמחה בכביסתם.
4. בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, עד "שבוע שחל בו", היינו עד ערב שבת חזון, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.
5. הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.
ג. רחיצה
1. עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים). אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
2. רוב הספרדים נזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו.
3. הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.
בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.
ד. בשר ויין
נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב.
הבדלה במוצ"ש, פרשת דברים, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.
ה. מוסיקה, תפירה, סריגה וכד'.
1. מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם) ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.
שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.
הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.
1. שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
2. נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.
3. טיולים: אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.
יום שני, ח' מנחם אב, ערב ט' באב(שנת תשע"ד)
א. בסעודה המפסקת אין אוכלים שני תבשילין.
לכן נהוג לקיים סעודה אחה"צ, לפני תפילת מנחה. זו אינה הסעודה המפסקת, ואפשר לאכול בה גם כמה תבשילים (כמובן ללא בשר ויין).
מברכים ברכת המזון, ואח"כ מתפללים מנחה.
ב. השקיעה בשעה 19:37.
נוהגים לאכול סעודה מפסקת בערך בשעה 19:00. כאמור, אין אוכלים בה שני תבשילים, אלא נוטלים ידיים על פת, ונוהגים לשבת על הארץ ולאכול עם הפת, ביצה קשה. טובלים את הביצה באפר כסימן לתחילת האבלות על חרבן בית המקדש.
ג. גם אם אוכלים שלשה יחד, אין מזמנים.
עיצומו של צום, ט' מנחם אב(שנת תשע"ד)
א. תחילת הצום בשעה 19:30.
ב. במשך הצום, יש להזהר ליטול ידים רק עד קשרי אצבעותיו.
ג. אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.
ד. בבקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבקר אלא במנחה.
ה. מחצות היום, שעה 12:44, אפשר לשבת על כיסא.
ו. במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 19:55, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום הוא כמה דקות אח"כ בשעה 20:01.
מעוברות, יולדות ומניקות
יולדת, בתוך שלושים יום ללידה
א. ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.
ב. אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.
ג. הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).
ד. לדוגמא- 1) יולדת בתוך 30 יום ללידת הנחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בתאריך ט' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום. 2) מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.
ה. לכן- הלכה למעשה:
מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר. אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום. (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת)? גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.
ו. מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.
ז. כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו. אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.
מוצאי תשעה באב, ו- י' במנחם אב
א. במוצאי תשעה באב, יום שלישי, אור ליום רביעי, י' מנחם אב, (שנת תשע"ד)נהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין, עד יום רביעי, י' אב בחצות 12:44. יש המחמירים גם בתספורת, גילוח ורחיצת כל הגוף. בימים אלה שהם ימים חמים, מי שקשה לו, יכול לרחוץ כל גופו, במים לא חמים ממש. לאחר חצות יום רביעי, מותרים בכל.
לחיילים המגוייסים ולמשפחותיהם
בעקבות המלחמה, ההתייחסות ההלכתית ללוחמים, וגם למשפחות, שונה.
א. אכילת בשר:
חיילים השותפים ללחימה, הן אלה הלוחמים ממש, והן תומכי הלחימה, מותר להם לאכול בשר כדי לשמור על כוחם.
אם יש צורך, מותר לאכול בשר עד יום שני, ח' באב, בצהרים.
נשים שבעליהן מגוייסים, אם מרגישות צורך להתחזק, ולאכול בשר, גם להן מותר.
לילדים עד גיל 10, אפשר לתת מזון בשרי, עד יום שני, ח' אב, בצהרים.
ב. כביסה:
בגד נקי, מרענן, ונותן יכולת פעילות טובה יותר. לכן, גם לאשכנזים מותר לכבס בגדים הנדרשים לחיילים עד שבת חזון.
רצוי להמנע מכביסה בימים ראשון, שני ושלישי (ז, ח, ט באב).
במוצאי תשעה באב, מותר לכבס מיד.
ג. צום ט' באב:
כל חייל בתפקיד, הן לוחם, והן תומך לחימה, שהצום עלול לגרום לו לירידה בתפקוד, פטור מלצום.
הלוחמים בפועל, החייבים לשמור על עירנות מירבית, אסור להם לצום!
ד. אשת חייל, הן נשים המטופלות בילדים קטנים, והן כאלה שעדיין לא מטופלות בילדים, יאמדו את כוחותיהן. האומדן כולל, הן את הכח הפיזי, והן את העוצמה הרוחנית.
כל אישה שמרגישה חולשה, חשש מהצום, דאגה נפשית רבה, פטורה מלצום.
אפשר להתחיל לצום, מספר שעות ראשונות, ואח"כ, בהתאם להרגשה, להחליט אם ומתי לשבור את הצום.
במקרה שלאישה יש ספק, לכתחילה תתיעץ עם רב. אם לא מתאפשר להתייעץ, בכל מקרה של ספק, לדון לקולא, ולשבור את הצום.
בימים אלה, כולנו בתפילה להצלחת חיילינו, למיגור האוייב,
ולשוב כולם בשלום לביתם.
נגביר אהבת חינם בינינו, ומהרה יבנו כל חורבותינו!
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








