ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ננסה להבין מה הפך את ירושלים - עבור כמעט כל יהודי - למקום כל כך משמעותי? מדוע שחרורה של העיר בכ"ח באייר ה'תשכ"ז והכרזתו של מפקד חטיבת הצנחנים - מוטה גור: "הר הבית בידנו", הרטיטה כל כך הרבה לבבות?
נתייחס הפעם למספר מאורעות מכוננים בתולדות העיר.
עקידת יצחק, בהר המוריה בירושלים, הייתה שיאו של תהליך ארוך ומיגע, שהחל עם ההקשבה לציווי האלקי:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב א-ג).
תהליך שהסתיים בהבטחה:
"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (שם כ"ב יז-יח).
ההקבלה בין ההבטחות מאוד בולטת.
* "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל " = "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
* "וַאֲבָרֶכְךָ ... וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְךָ..."= "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ". "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" = "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
לכן, אין זה פלא כי גם הפתיחה שווה: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (שם, שם ב). לפי זה, הסיכום "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי", איננו מתיחס רק אל העמידה בנסיון העקדה, אלא אל ההקשבה לציווי האלקי, שתחילתו ביציאה מחרן וסופו בעקדת יצחק. אחרי העקידה, מתמקדת התורה אך ורק בשאלת מימוש ההבטחה האלקית, תוך דאגה לדורות הבאים.
סיפור חייו של אברהם אבינו מתנהל באופן מקביל בשני מישורים. הראשון הוא מישור ה"סגולה". סיפור זה, תחילתו בסוף פרשת נח - בהחלטת משפחת אברהם לעלות לארץ ישראל וסופו בברית בין הבתרים (עיינו בהרחבה בדברינו לפרשת לך לך - תשס"ו).
אנו עוסקים השבוע בסיפור השני, המבוסס על עקרון ה"בחירה".
ירושלים מופיעה בתורה כמרכז הרוחני של עם ישראל רק בכינוי "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר" (דברים י"ב).
הבחירה החופשית היא הבסיס לעבודת ד' של כל יהודי.
היכולת הסגולית של כל יהודי לשמוע את "קול הנבואה" ולתרגם אותה בבחירה חופשית למעשים בפועל, נובעת מכוחה של ירושלים, "עיר הבחירה".
ירושלים נבחרה על ידי הקב"ה כמקום השכנת השכינה.
ירושלים נבחרה בימי דוד על ידי עם ישראל כבירה.
שתי בחירות אלה קשורות לבחירתו של אברהם לשמוע בקול ד'.
לכן מצד שני, אין זה פלא כי גם פתחו של גהנום, מצוי דווקא בירושלים. הגהנום, בלי להכריע מה משמעותו המעשית, הוא בוודאי אך ורק יציר כפיו של האדם הבוחר. מעולם לא הגיע אדם ל"שם" בגלל תכונה "סגולית", ח"ו.
בתוך תוכו של כל יהודי שוכנת לה, לעתים באופן חבוי, מודחק וכמעט כבוי, אותה "נקודה יהודית". כדי להביאה לידי ביטוי מעשי ולהפוך אותה לשלהבת מחממת ומאירה, יש צורך בהפעלת ה"בחירה".
דווקא ירושלים "עיר הבחירה" היא שזכתה לעשות זאת לפני ארבעים ושתים שנים.
הבה נתפלל כי נזכה להמשיך ללכת בעקבותיו של אברהם, לשמוע את הקול,
להחליט בבחירה חופשית את ההחלטות הנכונות, לקחת את האש והעצים ולהאיר את האור,
בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










